שינויים

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].נולד בתצ"ח והסתלק בכ"ב תמוז תקנ"ב 

רבי שלמה היה בעל מופת גדול, ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו העל טבעיים והנסערים עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבוכדי כך שכינוהו הבעל שם טוב הקטן. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שולייםהערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.דבר דומה כותב אדמו"ר [[הצמח צדק]] {{הערה| אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.}}: {{ציטוט| ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר ([[אדמו"ר הזקן]]) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן '''שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו''' ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.}} יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}. בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

יחד עם פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ול[[חיים וואלפערפולין]] הקימו את החסידות הליטאיתעבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, שכונתה בשם חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת לאדמו"כת הקרלינים"<ref>ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על ההקמה המשותפת ועודפי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, ראה הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[כרם חב"דתורה]] וב[[עבודה]] גליון 4 חלק א). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג'הוא לא הסכים.<בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://ref>www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

בתחילה כשנסע ישנו מכתב בו כותב ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה שלמה לחסידים מ[[אנ"ששקלוב]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמואשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ש להתקשר לאדמו"ר הזקןת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם רצה להתיישב בעיירה [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של ביקר אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין רוסיה לפולין עבר באמצעה העיירהואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. וממילאבביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, חצי מהעיירה הייתה שייכת בנוגע ל[[אדמו"ר הזקןהתנגדות לחסידות]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים סירב לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים , ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי הזקן, אשר גרמו לבנו [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זויןהאמצעי]].}}להתעלף.

ישנו מכתב בו כותב בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר' שלמה לחסידים מהזקן ב[[שקלובליאזנא]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמוכאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקןלשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. במכתב כותב אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב אך בקשתי מהשיהרבי הריי"ת שיתעלו על צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דוקאדיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפתפולין]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

מסורת קרלין מספרת <ref>{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.</ref> }} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה לא , יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין במנהגי ימי לברך ברכת [[שהחיינו]], אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי [[בין המצרים]]. לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. וראו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ"ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין. ראו גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 174 בהערות שם, '''וש"נ.'''}}.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"חסידי ר הזקן]]<ref>[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.</ref> משמע שלמה מספרים כי בין השנים אצלם במסורת ר' שלמה היה [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנאמשיח בן יוסף]]. מסורות מסוימות מספרות אף במדרש מובא כי היה בר פלוגתא שמו של [[אדמוזה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]<ref>דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב [[ברוך אוברלנדר]]אביש שור, הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים "בית אהרן וישראל" - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].</ref>}}.

חסידי הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [["ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה שיהרוג את : משיח בן יוסף הוא "ארמילוס{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה<ref>הרבאי אפשר שורמבוא, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תשנ"א]]עמ' כה.</ref>}}.

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם.. בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראו בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך. וראו ב"רשימות" חוברת קכב, עמ' 10). = להרחבה =  משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174). ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

הרב '''[[יצחק גינזבורג]], ''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].'''

[[קטגוריה: אדמו"רי קארלין]]