62
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.
לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וזאת משום שבזמננו אנו נקלעים בחורים למקומות שבימים עברו וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא היה שייך שייקלעו למקומות אלו יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - לכן בעבר לימוד תורת המוסר והחקירה לא היו נצרכים בכמות מרובהואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, או שכלל לא נצרכווהאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן. אך בדורנו נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מבוסס על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה נדיר שבחור יכנס לבלבול ביהדותו, כתוצאה מכך שנפגש בטענות כנגד היהדותמוטל על האדם להבין ככל שביכולתו את אמונתו, והבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. מדברי הרבי נראה אף, שזה מוטל על מנת שיהדותו תהא מוצקה וללא ספיקותכל יהודי, ראוי שילמד וכפי שמצטט את שיועיל לו בכךהרמב"ם והזוהר.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]