שינויים

{{בעבודה מתמשכתלעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}}

בבבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - , ישנם [[770ספר תורה|ספרי תורה]] ישנם ריבוי רבים וביניהם ספרי תורה שלחלקם יש עם היסטוריה מיוחדת<ref>יש {{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב -[[770]], ומסיבות שונות נעלמו נלקחו ממנו.</ref>}}.

בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים. ==ספרי תורה מפורסמיםהתורה=====של הרבי==={{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}

ספר התורה של הרבי הינו [[תמונה:ספר תורה של משיח]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר הספר הוענק לרבי על הספר ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה של משיח]] שני ספרים הללו נכתבו עליהם ערכים נפרדים, ועל כן לא התבארו כאן.

===ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו===

===ספר תורה של הרבי==={{ערך מורחב|על דבר כתיבת [[ספר תורה ]] של הרבי}} ==ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ==הוא ספר קטן בגודל הספר של הרבי ולא ידוע מהיכן הגיע. משיח הודיע [[הרבי אדמו"ר הריי"צ]] וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השתמשו בו בליל [[שמחת תורה]], עד שהגיע [[הספר תורה של הרבי]] בשנת .  הספר נלקח מבית הכנסת בשנת [[תשנתש"ה]] וחזר לבית הכנסת בקיץ [[תשע"טב]].

בספר משתמשים במנין בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי כאשר צריכים 3 ספרי (ראה הפירוט [[ספר תורה, או בימים מיוחדים מסויימיםלקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]).

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור ===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ===הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[יהודה חיטריק]] כותב ב[[תש"נרשימת דברים]] תוקן על ידי משפחת גורודצקישיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.</ref>.

==[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים==של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]].

נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה]] וכ, היה ה[[ספר תורה הכללירש"ג]], מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.

בכהספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט אלול תשמ"א, הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה[2], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל].

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים מרדכי מענטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפאס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב770, והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך משתמשים במנין הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסהכאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבואו בימים מיוחדים מסויימים.

===ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקהשהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}===נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]][[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורהלארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]] ו]]בשנת [[כספר תורה הכלליתשכ"ט]]חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימיםבאותם ימים השלטונות מנעו מר' [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים <ref>בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש ולכן [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב שמואל חפר שכתיבת [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר -התורה השני , התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של בית רבקה תיערך בארץ הקודשהשליח), והרבי הסכים לכךהרב [[יהושע פינסון]].</ref>וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ב[[שבת]].

==בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר תורה לזכות התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי והרבנית==מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

חכם אחרי [[יעקב מיכאלשויליתפילת מנחה]]<ref>נפטר י"{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב בחשוון תשע[[רש"ו</ref>היה סופר סתי]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ם חסידי חבברבריא"ד בעל מסירות נפש מגרוזיהשל המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.

לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי הורה שהאח הרב [[יהושע פינבול]] יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה בשמחת תורה תשל"חראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], רחש ליבו שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של חכם יעקב לתרום ספר תורה ל770הלה, ואכן החל '''בעצמו''' בכתיבתה, לקראת י' שבט תשמואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורהר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, נעמד והחזיק הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר הספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב770, הוציא לו הרבי צ'ק – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחדהשולחן.

לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר תורה הוא קטן במיוחדלתוכו. ויחד עם הכתר הוא קלבתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=ספר תורה של הטנקיסטיםnews&id==ספר תורה שנכתב 75042 על ידי הטנקסטים של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חי'ה מושקא]הספר בשטורעם], הסתיים בתשמ"ט}}.

===לזכות הרבי והרבנית===[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.]]לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחדוטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר נכתב על ידי הסופר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[אליעזר צבי זאב צירקינדמשקה]] על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודששקיבל מהרבי בשבת שלפני, אחר ההכנסת והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי לקח את הספרצ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, חזרה מיד המגביה לארון הקודשכהשתתפות, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[https://col.org.il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}.

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכךבדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.

מחמת קלותו ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, הספר תורה הוא קטן במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תור קל לרביוקל גם יחד עם הכתר.

==ספר תורה לזכות בהוראת הרבי והרבנית נשי ובנות הוכנס הספר ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד==]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת ה[[בעל שם טוב]], שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה [[תפילת מנחה]] עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב. ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנים שורת הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל". בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה. בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"<ref>{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה שהוחמצה הזדמנות היסטורית.</ref>}}.

==ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חבבמוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ד== בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבניתג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד[[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדותלכתוב נקודות     

==ספר תורה =לזכות הרבי על ידי השלוחים<ref>ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"</ref>===ביב[[י"א ניסן ]] [[תשמ"ז ]] ר' [[נתן גוראריגוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה: "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" , במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר ההרב הרב [[אליעזר צבי זירקינד]] , התוכנית הייתה לסיים ליעד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר. ]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי [[כ"א אדר התשמ]] [[תשמ"ח בבית ]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770 היה ]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים כמה , מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש ]] סימן לפנימיות וחציניות ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות ]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור בצרות העולם הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגהונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות מיוחדות בכתר.

לפני ה"[[אתה הוראתהראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' "למנצח יענך" בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו מזכרי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי ]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה שנשמעה בשידור ב770ב-[[770]]. בא הרבי דיבר הגיע ודיבר על התקופה [[תקופה חדשה]].

השיא היה בהתוועדות בשבת אחרי, ===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===[[קובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי דיבר בהרחבה על הסיום מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]]בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורהלעילוי נשמת הרבנית, והשווה את שלוחתה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעל טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית בחוץבמעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב", ועוד רבותד]].

==ספר תורה שהגיע מהספר הסתיים ב[[תוניסיהר"ח כסלו]]==בתשכ[[תשמ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי '''ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]].'''{{להשלים}}

באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי ===של הטנקיסטים===ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניסן פינסוןניידות חב"ד בארץ הקודש]] את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה ובראשם הרב [[יוסף יצחק פינסוןישראל דוד נחשון]] עם ספר-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרה"ח ור' [[יהושע פינסוןאברהם טאוב]] ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקהלזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], על מנת לקבל בהסתיים בשנת [[חלוקת המשקהתשמ"ט]] בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנומיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, ושאותיות שיעל ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחבר הזקן]], ואחר-כך יוכנס הספר לארון-על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש)]], 'ומחר'אחר הכנסת ספר התורה, הוסיף הרבילקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דאכאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]"ח בפני הציבור.

בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצותכאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, נכנס רמז להם הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם שהוא יהיה שמח אם הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודשישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

ובעת ההתוועדות בש"ק לאחר אמירת המאמר מזג מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי ממנו לכוסועמד [[חזן]], ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדותורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

אחרי תפילת מנחה<ref>לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.</ref> שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית את הסוד שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאי, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה עצמו על דברי המדרש שהובאו ברש"יידי מוסדות בית רבקה, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידועכיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200, תוניס היא "ברבריא" של המדרש000 אותיות מתוך ספר התורה...)."אין צורך להוסיף שעם סיומו בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של אותו מעמד שמימיבית רבקה תיערך בארץ הקודש, התבטלה הגזירה הקשה"והרבי הסכים לכך.}}.

●מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר:{{ציטוט|מכראות=לא|תוכן=בשעה 5:15 נכנס ר=לרגל כ' יהושע פינסון עם מר חשון 150 שנה===הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, לרגל [[כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבאמר חשון]] [[תשע"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד.- א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" ]] -אחרי מנחה מסר ע150 שנה להולדת [[אדמו"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק ייר הרש"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו.אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימיםב]]. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבתהאירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.}}

ב[[תורת מנחם - התוועדיות]] חלק נז, מופיע שיחת ===לזכות הרבי בקשר עם הספר על ידי מר פרקש===מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה המיוחדלבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.

{{הערה|על הספר בשטורעם:http://wwwהכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס.shturem.net/index.php?section=news&id=75042}}

לא ברור האם הספר נמצא כעת ===לכבוד שלושים שנה לרש"ג===הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

==ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי=לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנתלרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה, מיוחד לכבודו של [[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

==ספר הספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה==נכתב על ידי הסופר הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"[[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב [[תהלוכה]] וריקודים ל[[כ' מר חשון תשעזאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"אט כסלו]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר המרכזית בבית חיינו.

==ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג==הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות מחמת יפיו והידורו המיוחד של חתנא דבי נשיאה הרב [[שמריהו גוראריה]] האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינוהכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

==ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא=בגודל של מזוזה===לרגל י"ט כסל תשע"ט, עשרים שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני לתרום בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה מיוחד לכבודו זעיר, בגודל של אדמוכ-12 ס"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינומ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.

בספר ==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית==*'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי:''' - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]].*'''משפחת רקסין:''' - שני ספרי תורה זה מרבים להשתמש במנין של הרבימשפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.*'''משפחת עלברג:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]].*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתבהרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].

==ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקשהפטרות==מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחיםבמשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (ספר)]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].

לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תעסהרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"ה, בתעא|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"ח שערך הכנסת ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות הרביפ]], לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהבלא נתברר ענינו של הספר.

{{הערה|https://chabadעל העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".info/news/kinushashluchim/99810/}}

==ספר תורה בגודל של מזוזה==בארון הקודש ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב 770 ישנו ספר תורה"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, ממש קטן בגדול של כ12 סתרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]"מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר.

(בעבר היה עוד כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר בדומה לוזה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, אך כנראה שכעת יש רק הרבי השיב שאין זה ספר אחד)תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטוליןארון הקודש==נערכה הכנסת ספר תורה בתאריך? על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטוליןקובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|הארון קודש ב[[ט' אב]]]]בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]],כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.

לערך ר' [[יעקב ליפסקר]] ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת תשס[[תש"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הואפ]].

==ספרי תורה משפחת רקסין==ר' מנחם מענדל ראסקין תרם שני ספרי תורה שמחזקם בבית במזרח בית הכנסת 770הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].

==ספרי תורה משפחת עלברג==נתרם על ידי הנגיד רהארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה' יעקב עתשפ"ה עלברג לעילוי נשמת הוריו.ד

==ספרי תורה משפחת משיח=הפרוכת===נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל<ref>https://live.col.org.il/news/30521</ref> שנפטר לאחר התקף לב ב יבראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתב{{הערה|בשנת [[תשנ"ג תמוז ה׳תשס״זו]]}} [[הכרזת היחי]].

==ספרי תורה משפחת ליפסקר==הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנהנתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב ב[[מיכאל ליפסקרתשעה באב]] לזכרו ולזכר רעייתומסירים את הפרוכת עד חצות.

==ספרי תורה משפחת אושפלסופרי בית חיינו==לזכר [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[יצחק דוב אושפאלישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]]במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, שלא היו לי ילדיםתפקידו לדאוג לספרי התורה. נכנס ב ? על ידי בני משפחת רעייתו שמוקלר. ==ספר הפטרות==במשך<ref>httpsהשנים שימשו כסופרי בית הכנסת://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm</ref> שנים<ref>ראה על ספר זה בספר *הרב [[מבית הגנזיםישעיה מטלין]]</ref> רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא הואמהיה מונח על גבי *הרב [[שולחנו של הרבי מהר"שאליעזר צבי זאב צירקינד]]. הרבי הזהיר , כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את המזכירות של להניח ספרים על הספר. לעת עתה לא נתברר ענינו תורה שיקראו בו במנין של הספרהרבי בשבת. על העצי חיים כתוב: זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה עגן עחיה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר. ועטד מדבקה על העצי חיים:ר' *הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[גרשון גאליןאליעזר צבי זאב צירקינד]]<ref>ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס‏. יליד העירה קמניץ'}}{{הבהרה}}. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב*הרב [2[מנחם מוסקוביץ]]"קובץ{{הערה|חתנו של הרב [[3אליעזר צבי זאב צירקינד‏]] מסמכים. חב”ד בארץ ישראל, תרמ”ה- תשכ”א" כ"מכתב תודה לנדיב ר’ גרשון גלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר’ משה אריה ליב שפירא ור’ שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב’ ניסן תשכ”א. מפורסתם כ בשנת תרצ"ו בדאגת לבנות בנין לישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מהישיבות ליטא. בארצות הברית}}.</ref> שי' שנת תשח"ימסייע לרב קפלמן.

ר==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==*הרב [[יוחנן גורדון]] - ב[[תשט"ו]] הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' גרשון גאלין היה נגיד שגר בקראון הייטס שתרם הרבה למוסדות חבמרדכי שוסטרמן.*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] - 39 שנה תשט"ו-[[תשנ"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום]].*הרב [[מיכאל סלווין]] - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.*הרב [[דוד רסקין]] - בעל קורא בימות החול.*הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מהו חשבו שהוא ==הכנסת ספר תורה. במר חשון תשל"ח הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] לבנות ==לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה עבור , עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר זהתורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.

מנהג זה הוא הביא את הארון הקודש אל הרבי והציע שיעמדו את ארון הקודש בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר מפני שבעלי הספר תורה אחא ספר הפטרות וביקש שימסרו הארון לספריה כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[ספריית ליובאוויטשבית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד.

==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==*[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו שופץ במיוחד ב[[תשע"ח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה '[[הכנסת ספר תורה]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[ספריית ליובאוויטשבית מנחם]]' בכפר חב"ד.

==סופרי בית חיינולקריאה נוספת==במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את * הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.*הרב [[ישעיה מטלין]] מתוניס - לקשר מהערך שלו לכאן*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינדתורת מנחם התוועדויות]] - לקשר מהערך שלו לכאן*הרב קלפמןחלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה.

*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה] ==ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים== הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת כשנוסד [*[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלה. - כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר חב"ד.  הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], , סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.  קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.httפפpshttps://wפפwwcol.youפפtubeorg.comil/news/watch?v=N5pC8oLvIfw135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}

=={{תבנית:770}}{{סתם}}{{הערות שוליים==}}