שינויים

{{להשליםמפנה|כל הערך=כןסעודת משיח|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.סעודת שור הבר והלוייתן}}[[קובץ:סעודת משיח ב770משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב-[[770]] במוצאי [[אחרון של פסח]], בסיום סעודת משיח אצל [[הרבי]]]]'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמוראדמו"י רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין ]] [httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 .htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.

[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. פסח הוא בימים הראשונים של חג האמונה הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ותקווה ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.

למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות [[יין]], ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

[[הרבי]] הורה {{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זוריטשע חלופטשיזשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא [[ריקוד]] לקראת ביאת משיח, והוא [[ריקוד]] יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]]מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים [[טיש]] '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות ללובלעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של [[הבעל שם טוב]] ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט.}}.

==קישורים חיצונייםרבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח" - סקירה היסטורית. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]] - {{אינפו}}*, הראשון לציון הרב [[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיחמרדכי אליהו]] על תקנת , והמקובל הרב [[הבעל שם טוביורם אברג'יל]] , והם קוראים לערוך ביום האחרון סעודת משיח. == משמעות הסעודה ==כאמור, באחרון של פסח "סעודת מאירה בעולם הארת משיח" . ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח. הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים. מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{חבהערה|ראה תניא פרק ה'}})* הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_82222.html שביעי של פסח עם ה(שור ולויתן) ''פרטיזן']וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין){{COLהערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד. *הרב [[מנחם מענדל רייצס|מנחם מענדל רייצעס]]סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין כמו שנאמר בביאת משיח "נעלייםובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה , זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{PDFהערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}} . == ארבע הכוסות ==ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{אינפוהערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}*הרב [[יצחק גינזבורג]]: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_122.pdf לאכול ולשתות משיח]וגאלתי'''וכו', [[קרוב אליך '''ולקחתי''' וכו'{{הערה|והחרים תשמ"ט}}. עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (גליוןמושלם)משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|קרוב אליךראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}. ==ראו גם==* [[שביעי של פסח]] גליון 122 חג הפסח * [[תשע"ואחרון של פסח]] עמוד 28*'''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/Maayontecha50.pdf סעודת המשיח]''', בתוך '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיךחיבור החגים עם ימות החול]]' גליון 50 - ניסן תשע"ז