שינויים

{{בית דמות|שם=רבי משה שניאורי|תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}}|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]]|תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]|אב=[[אדמו"ר הזקן]]|תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]}}הרב '''משה שניאורי''' נולד לאביו, (תמוז [[תקל"ט]]/[[אדמותקמ"ר הזקןד]], בתמוז - לפני [[תקלתר"טל]]{{הערת שולייםהערה|1=ע"פ אחת הגרסאות נפטר בחודש [[סיוון]] [[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367aתרל"ח]] (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תתפא -158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות[[ט' חשוון]] [[תש"ג]].)}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של העיירה [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

== תולדותיו תולדות חיים =====ראשית חייו===נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=158 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ] שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר ]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערת שולייםהערה|שםמגדל עז, הרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.}}.

כאשר ביקר בילדותו, הגיעו רבי [[אדמוR,שלמה מקרלין]] פולני אצל ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] ביקשו להחרים את [[הגר"א]], הרבי ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן ]] סירב ואמר באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר זה עלול להביא להשתמדות הגרשיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א ולחילול ה'; הצדיק כעס, הצביע ]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהי' שהיה ילד קטן ושיחק בחדר ואמר: '"הוא יישעה יעשה לך [[חילול ה']]'"{{הערה|ע"פ על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חיחלק י"ד עמ' קס"וורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. וברשימת הרבי הריי"צ מובא שאדה"ז הגיב על דבריו החריפים של ר' שלמה: "לא ישמע ה', ולה' הישועה" (ראו אוצר סיפורי חב"ד ח"ד ע' 298). לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה. ראו גם בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172, אות קלט, אבל ראו בהערה 173 שם, ובהערה 32 לקמן.}}.

בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע והוסע ל[[פטרבורג]] וטופל שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}.

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, ובאביו שכר לו כ[[חנוכהמלמד]] שנת את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[תקנת"חש]] נשא לאשה את , עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרהמשה מייזליש]], בתו של רבי את השפה ה[[צבי הירש מאולערוסית]]והצרפתית{{הערה|דברי ימי חיי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. רבי משה עבר להתגורר בבית חותנובנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|ספר השיחות ת"ש, והתמנה לאחר מכן לרב באולה.עמ' 158}}

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה ב[[חנוכה]] [[חוזרתקנ"ח]] המאמרים של נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]] בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדבריםבתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. מכמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[הנחהליאזנא]]{{הערה|הנחותיומתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]] נוצרו לאחר מכן כרכי }}. בחתונתו אמר [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחדאמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצוייניםח, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד"ב}}.

בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה===ברבנות===לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, בשנת [[תקע"ב]], נסע והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם [[אדמו"ר הזקןהצמח צדק]] לעומק אודות ענייני [[רוסיההלכה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|אגשו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ק שם.ד}}..

בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקןורושם אותם. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת מ[[ספר התניאהנחה|הנחותיו]] שהודפס בשנת נוצרו לאחר מכן כרכי [[תקעמאמרי אדמו"דר הזקן]] בצירוף . אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[אגרת הקודשבית רבי]] שהוסיפו אז, נ"ז, א}}.

== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ==רבי הנהגתו של ר' משה התלווה אל אחיוהייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, [[אדמו"ר האמצעי]]הריי"צ, ח"ד, לראיון עם קיסר רוסיהעמ' קסז}}, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי מסופר שפעם הגיע ר' משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר האמצעיהזקן]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו : {{ציטוטון|"שכחת במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"חכמים הזהרו בדבריכם"}}, והוסיף {{הערהציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[רשימות אדמו"ר שליט"אציצית|ציצה]] עמ' רישלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך}}"ב.}}". רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו(=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) {{הערה|יש טוענים (חוקרים שונים) שהוא הושקה לשכרה; בחברשימות היומן, עמ' רבי. ובהערת המו"ד קיימת מסורה שהוא הושקה בסם הזיהל שם כתבו בדרך אפשר שאולי היה זה נתינת כוח שר' משה יוכל לברוח מהמנזר, כמסופר לקמן.}} על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.

ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[הרבנית סטערנאספר הניגונים]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשיעמ' ט}}.

בבעת [[ימאסר אדמו"ט כסלו תקער הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"ודברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר. בעת שנסעו המאסר היה ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרתמתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.

בהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעירחתום בין בני אדמו"ר הזקן. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופןכמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.[[קובץ:הנחה. היה לן בעלית הגג png|ממוזער|[[הנחה]] של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]]

שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן ===במלחמת נפוליאון===בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו"]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר הזקן' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע ל[[שקלוב]], נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[יעקב ישראל מטשרקאסאולע]], וגם בטשערנאביל אצל הרה{{הערה|"ק רעטרת מלכות" עמ' [[אהרן מצ'רנוביל]]21}}.

מסופר{{מקור}} שכאשר אמר הרב === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===זמן קצר לאחר [[שניאור זלמן גוראריההסתלקות אדמו"ר הזקן]] להתלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר הריי"צהאמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא היה אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] רשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר{{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}}, והחתימוהו על כורחו על מה לעשות תשובהמסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.

אשתו, [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרהסטערנא]]ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, עלתה עם ילדיה וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי {{הערה|ראו בספר "עין תחת עין" להרב אליהו מטוסוב בכל הנ"ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה בחברון.}}.

בזמן ב[[נשיאותי"ט כסלו]] [[אדמותקע"ר המהר"שו]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימיםבעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקןהיה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה|מסיפורי ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"רמוהריי"צ, כרך ז, איגרת א' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלובתתפא, עמודים טו-חסקינד , [[תשס"ז]]טז.}}.

בשנת ===נדודיו===לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[תרל"חפולין]] נפטר וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך נידודיושיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, וזכה להיקבר בקבר ישראלראה מקורות באריכות שם.}}.

אשתובדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, הרבנית שפרהוגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], נפטרה בוגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[זאהרן מצ' טבת תר"טרנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}.

<small>חלק מערך זה מבוסס על אגרות קודש מבזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר הרייהמהר"צש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] שהודפסו ברק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[אגרות קודש דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב- אדמוחסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר הריי' יצחק הענדל [רב קהילת חב"צ]ד במונטריאול]שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.}}.</small>

בנו רבי * בתו, שרה רבקה, אשת הרב [[נחום יוסףשניאורסון]].<REF>ראה אודותיו ::בניהם::* רבי [[httpשניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]].:* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}.:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}. ==קישורים חיצוניים==[[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"]]*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://wwwtablet.hebrewbooksotzar.org/pdfpagerhe/book/book.aspxphp?reqbook=29141199643&hilitepagenum=605d8efa176 עין תחת עין -7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&stכיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע"ד]] (קישור למנויים בלבד)*הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית199645 תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב"ד]], [[תשע"ו]].*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]<''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/146733/REF>l בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו {{אינפו}}