שינויים
←משפחתו
{{בית דמות|שם=רבימשה שניאורי|תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}}|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]]|תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]|אב=[[אדמו"ר הזקן]]|תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]}}הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] - לפני [[שניאוריתר"ל]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל"ח]](אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תתפא - [[ט'' נולד לאביו, חשוון]] [[תש"ג]])}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]], בשנת ורבה של העיירה [[תקל"טאולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.
== תולדותיו תולדות חיים ==בגיל שמונה חלה במערכת העצבים===ראשית חייו===נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], נסע לב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=158 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ] שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פטרבורגמשה פוזנר]] וטופל בידי גדולי הרופאים{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.}}.
== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו =ברבנות===לאחר נישואיו עבר רבי משה התלווה אל אחיולהתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם [[אדמו"ר האמצעיהצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, לראיון עם קיסר רוסיהחלק אהע"ז, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתוסקמ"ד}}.
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[הרבנית סטערנאחוזר]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתוהמאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, הקיסר זכרונו המצויין במאוד מאוד לא נענה לבקשתםימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ"ז, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשיא}}.
ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}.
===נדודיו===
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.
בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}.
בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב"ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.}}.
בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}.
נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]].
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.
זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}.
==גילוי סיפור חייו==
במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] נכד אדמו"ר הצ"צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך. "אהלי ליובאוויטש", גליון ב, ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 55 ואילך.}}.
בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.
בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז. ראו גם לקמן בהערה 33.}}.
מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ שבהערה הבאה.}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 106 מובא בנוסח אחר משיחת הרבי הריי"צ "בר"ה תרצ"ז או תרצ"ו": "סיפר [=אדמו"ר הריי"צ] מר' משה בן אדה"ז. ושאל הרש"ג: ער האט תשובה געטאן? [=הוא עשה תשובה?], והשיב אד"ש [=אדמו"ר הריי"צ:] ח"ו, ער האט ניט געהאט אויף וואס תשובה צו טאן, ער איז געווען צדיק גמור [=ח"ו. לא היה לו על מה לעשות תשובה. הוא היה צדיק גמור]. וסיפר אד"ש שיש לו 11 ביכלעך דא"ח ממנו בכתב יד. אויף זיינס א ווארט רעכענט מען זיך אין חסידות (נוסח אחר: בויט מען אין דא"ח). וסיפר שאדה"ז אמר עליו: ער שרייבט ווי איך זאגט און מיין [=הוא כותב כפי שאני אומר וכפי שאני מתכוון]".}} ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה [[תשובה]], הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.
== משפחתו ==
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]