3,598
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכתדמות|שם=מרדכי יפה|תאריך לידה=ר"צ|מקום לידה=פראג|תאריך פטירה=[[ג' אדר]] ב' שע"ב|מקום פעילות=בוהמיה ו[[פולין]]|השתייכות=|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק|תפקידים נוספים=מפרש [[רש"י]] על התורה, ו[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]|רבותיו=[[הרמ"א]] ו[[שלמה לוריא|המהרש"ל]]|בני דורו=}}רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').
==תולדות חיים==
בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.
לאחר [[נישואיו ]] חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].
רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.
רבי מרדכי יפה קיים את ישיבתו בגרודנה ובה למדו גם את תורת הנסתר, נוסף על תורת הנגלה {{הערה|על פי האדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}}
בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.
זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.
ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}. הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו. הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.
==משפחתו==
==ספריו==
רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:
*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.
רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.
אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.
==אצל רבותינו נשיאנו==
הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.
ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.
הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.
כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]