39,916
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור האהבה העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ו[[מים התחתונים]].
{{ערך מורחב|ערך=[[מים התחתונים]]}}
ביום השני ל[[בריאת העולם]], חילק [[הקב"ה]] את ה[[מים]] המים שב[[עולם]] ל[[שמים]] ו[[ים|ימים]], מהם נוצרו ה[[מים העליונים]] וה'''מים והמים התחתונים'''.
ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).
==מים נוקבין==
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש אהבה מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו [[מים נוקבין]] שהם מצד המקבל, והיא בבחינת [[אור חוזר]] מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה) , מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה אהבה ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.
==התורה==
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת וה[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי ה[[חלב]] המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות ([[חג"ת]] [[נה"י]]) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו ה[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]].
ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה.
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]