עריכת הדף "לשכת הגזית"
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[תמונה:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור מהפיס, שהיה נערך בלשכת הגזית]] |
'''לשכת הגזית''' היא אחת מ[[לשכות בית המקדש]] ובה היו נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל". | '''לשכת הגזית''' היא אחת מ[[לשכות בית המקדש]] ובה היו נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל". | ||
==יעודה של לשכת הגזית== | ==יעודה של לשכת הגזית== | ||
| − | לשכת הגזית הינה מקום מושב ה[[סנהדרין]] ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. ב[[ברייתא]] (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה | + | לשכת הגזית הינה מקום מושב ה[[סנהדרין]] ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. ב[[ברייתא]] (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול. |
==מיקומה של לשכת הגזית== | ==מיקומה של לשכת הגזית== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==גלות הסנהדרין מלשכת הגזית== | ==גלות הסנהדרין מלשכת הגזית== | ||
| − | חז"ל מוסרים שארבעים שנה לפני שחרב הבית השני, גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית וישבה "בחנויות" ([[מסכת שבת|שבת]] טו, א). זו | + | חז"ל מוסרים שארבעים שנה לפני שחרב הבית השני, גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית וישבה "בחנויות" ([[מסכת שבת|שבת]] טו, א). זו היתה הראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה הסנהדרין, כפי שמוסרת הגמרא (ראש השנה לא, א): "עשר מסעות נסעה שכינה, וכנגדן גלתה סנהדרין.. מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה וכו'". [[רש"י]] (שם, ד"ה מלשכת הגזית) מבאר שמקום מושב הסנהדרין ב"חנות" היה בתוך מתחם הר הבית. |
יוסף בן מתתיהו מתאר מבנה בחלק הדרומי של הר הבית, אותו הוא מכנה "הסטיו המלכותי" (קדמוניות 5, 1, 511). לפי תיאורו, המבנה היה בנוי בצורת "בסיליקה רומית", סוג של מבנה ששימש בעולם העתיק לצרכי ציבור שונים כגון מסחר, מקום חנויות, וכן מקום המושב של בית המשפט. | יוסף בן מתתיהו מתאר מבנה בחלק הדרומי של הר הבית, אותו הוא מכנה "הסטיו המלכותי" (קדמוניות 5, 1, 511). לפי תיאורו, המבנה היה בנוי בצורת "בסיליקה רומית", סוג של מבנה ששימש בעולם העתיק לצרכי ציבור שונים כגון מסחר, מקום חנויות, וכן מקום המושב של בית המשפט. | ||