פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בתמונת קובץ 3 הוא לא נראה טוב, התמונה הראשונה היא תמונה בה רואים אותו מקרוב ולכן צריכה להופיע בהתחלה
[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כו[[ר"מרב]] וב[[משפיעבית הכנסת]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניהחב"ד]] וסמילנסקי ב[[רבנתניה]] בכיהן כ[[בית הכנסתר"מ]] ו[[חב"דמשפיע]] סמילנסקי בבישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
==תולדות חיים==
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".
בשנת לקראת שנת [[תשנתנש"גא]] עבד ביחד עם הרב נסע ללמוד ב[[שניאור זלמן הרצלקבוצה]] והרב ב[[מנחם מענדל הנדלתומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]] . ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על ההוצאה לאור של הספר הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [פניני הגאולה[ועד חיילי בית דוד]], בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת הגאולה לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעים ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועלתשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.
בהגיעו לגיל חתונה באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב"ד]].[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.
כתב בקביעות באחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[שבועון כפר חבתשע"דג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסידבית כנסת]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודשחב"ד]] על ברחוב סמילנסקי ב[[פרשת השבוע|פרשיות השבוענתניה]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט{{הערה|1=[http: י. שנהב, י//old2. יהודה ואih. ישראלchabad. בעבר כתב גם תחת השם info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"ישראל שנהבנ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.
החל משנת בשנים [[תשעתש"גפ]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת - [[תשעתשפ"זב]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם שימש כמשפיע בשיעור ב'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שוניםבישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.
לאחר פטירתו של הרב ב[[נתנאל דרייפוסשבט]] התמנה (בשנת תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"דה המרכזי]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 מונה הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבהעל-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
בעקבות גדילה בכמות התלמידים בישיבה, החל לשמש מתחילת שנת הלימודים לאחר [[חודש תשרי]] [[תשתשפ"פד]] כעזב את עבודתו בישיבה ב[[משפיענתניה]] בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך החל להתוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.
==משפחתוכתיבה ופרסומים==*בנו, ר' יחיאל ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - משגיח ומנהל סדרי חסידות כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} . בשנת [[תשנ"ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל. כתב בקביעות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|ישיבה קטנה בקריית גתפרשיות השבוע]]. *חתנוכתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.  בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים. ===ספר ר' מענדל פוטרפס===במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' אהרון קוביטשעק מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו. במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[שליחשבועון בית משיח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה בו[[חדרההתמים (בית משיח)]].
==ספריו==
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
*'''[[ר' ניסן(ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].*'''ה[[משפיע]] המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.
 
==משפחתו==
* בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]]
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]
*חתנו, ר' יוסף שניאורסון, רחובות
==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://chabad.info/beistag/הרב-medrashישראל-אלפנביין/720108 תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר {{אינפו}}*'''[https: //chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}*'עבודת התפילה' היא ההפנמה של החסידות'[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ]באתר {{COL}}*''' [https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_3.html בכדי להפנים חסידות - צריך להתפלל באריכות • מסה מאלפת של הרב אלפנביין בפאנל על עבודת התפילה ]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{אינפולחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
4,540

עריכות