שינויים

[[קובץ:יוסף יצחק ייצ סילברמן.JPG|שמאלjpg|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמןמוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדקומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ובעל ו[[בעל מנגן ]] שחיבר [[ניגונים ]] רבים.

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] , [[ו' שבט]] , [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות שב[[ארצות הברית. אביו, ]] להוריו הרב משה ורחל סילברמן, כיהן כשליחו של שהיו באותו הזמן [[שלוחי]] [[הרבי לאוניבירסיטה ]] לאוניברסיטה במרילנד למעלה מעשור שנים, (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).

על פי הוראת קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח והרבי הורה להם להירשם ב[[בית חב"דרפואה|בית הרפואה]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט ושוב בירך את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"הזוג.

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור בהגיעו לגיל שלוש, בתחילה למד בגן שפתח נכנס יחד עם אביו בביתו . אחר כן להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], עבר לגן ובהמשך לכיתות א' וב' בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגסוהרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, מרילנדירא שמים ולמדן. בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד . הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בבנו יורק בחב"ד. בהתאם בנוסף לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הרב סילברמן את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר אז בבית משפחת קארפ שברחוב אמפייר והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה וכן היה בהתוועדויות של הרבי שהתקיימו בי' שבט ובכ' מנחם אב. בשנת תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן שלח מכתב ארוך לרבי והביע את ספקותיו לגבי איפה ללמוד שנה הבאה . היות והוא היה במצב של "עד דלא ידע" , המכתב נכתב באותיות גדולות על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלז... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק . עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ...בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרה"ח מנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם. כעבור שנה לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו ,לימא וילהלם , דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו את הדוח דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב.הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו . הרב אהרונוב הבין שהכוונה ל"עסקני חב"ד" זה לעצמו , אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש .הוא שאל את הרב סילברמן והחברותה שלו : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ..ברכה לרגל התספורת.

===ברכות מהרבי===מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכותהכט ב-770.

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים". לקראת לידתו, נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתושנה הוא החליט לחזור חזרה, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת הולאחר מכן בשנים [[תספורתתשמ"ב]]- תשמ"ג, והרבי בירך אותו שיהיה חסידהוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ירא שמיים ולמדןומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בנוסף לכך בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הרבי גם שלח לו מכתב ברכה לרגל התספורתהוא זכה במקום השלישי.

בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.לקראת בר המצווה, הרב גלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה.ביום הבר-מצווה, בו' שבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מאת הרבי לרגל הבר-מצוהמיוחד מהרבי.

בבשנים [[כתשמ"ו חשוון]] - [[תשנתשמ"בט]]הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולריםמשגיח]]הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, וביקש הוא הפסיק את ברכתו הק' השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד בישיבת שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן ה[[תורת אמתמשגיח]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולריםכבר לא היה בישיבה.

בשנת תשנבפורים תשמ"ג ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר.  לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח.הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז. בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב [[משה אהרון ברוידא]], רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]]. קיבל [[סמיכה ]] ושימוש לרבנות וערך שימוש ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] , ורבנים נוספים.בשנת תשפ"ג קיבל תעודה לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל.==משפחתו==בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד. חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב. חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו. בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים.

===מגיד משפיע ומגיד שיעור בישיבות חב"ד===* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים.

* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. * בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]]. * בשנת [[תשס"ט]] כיהן לשנה כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].

בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"דוכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת ]] '''"בית מנחם"''' בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת [[בית הכנסת ]] '''"אור מנחםאהל רינה"''' בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.

 כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית , שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

===רב ומורה , מורה צדקוראש קהילת בית חב"ד אלעד ===בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת ]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת ]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תש"ע]], התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.

==בעל מנגן==כבר מגיל 9, החל בשנת [[תשע"ו]] התמנה על ידי הרב סילברמן להלחין שיריםאשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש. החל מגיל  בשנת [[בר מצוהתשע"ח]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו התמנה על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויותחברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.

בשנת [[תשנכיום קהילת בית חב"ה]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאלד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.

===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)=== * '''חיים שאל ממך''' - בשנת [[תשנ"ב]]. * '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנתשפ"ג]].* '''ה' מלך''' - [[תשנהתמנה על ידי מכון הלכה חב"ד]].* '''open your eyes''' - [[תשנ"ה]].* '''v'nizke''' - [[תשנ"ה]]. * '''לכו נרננה''' - [[תשנ"ו]]. * '''שירו לה' שיר חדש''' - [[תשנ"ז]]. * '''אור זרוע לצדיק''' - [[תשנ"ח]]. * '''מזמור שירו''' - [[תשנ"ט]].* '''ה' בציון גדול''' - [[תש"ס]]. * '''וקדשתם את שנת החמישים''' - [[תש"ס]]. * '''מזמור לתודה''' - [[תשס"א]]. * '''לדוד מזמור''' - [[תשס"ב]].* '''אשכילה''' - [[תשס"ב]]. * '''תפילה לעני''' - [[תשס"ג]].* '''לדוד ברכי נפשי''' - [[תשס"ד]]. * '''ברכי נפשי''' - [[תשס"ה]].* '''הודו לה' קראו בשמו''' - [[תשס"ו]]. * '''זכרני ה' ברצון עמך''' - [[תשס"ז]]. * '''הודו לה' כי טוב''' - [[תשס"ח]]. * '''נכון לבי אלקים''' - [[תשס"ט]].* '''אודה ה' מאד בפי''' - [[תש"ע]]. * '''מטה עוזך''' - [[תשע"א]]. * '''ראשית חכמה''' - [[תשע"ב]].* '''זרח בחושך''' - [[תשע"ג]].* '''מי כה' אלוקינו''' - [[תשע"ד]]כמשיב במכון.

* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]] * '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)* '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]]. ;ספרים בשלבי עריכה לדפוס * '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.  ==בעל מנגן==   כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות. בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.  ===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)=== {{טורים|תוכן=* הרנינו לאלוקים - [[תשמ"ב]]* משנאי ה' - [[תשמ"ב]]* קומה אלוקים - [[תשמ"ג]]* וידעו - [[תשד"מ]]* כי שמש ומגן - [[תשמ"ה]]* גם ה' יתן הטוב - [[תשמ"ו]]* כל גוים - [[תשמ"ז]]* ה' יספור בכתוב עמים - [[תשמ"ח]]* חיים שאל ממך - [[תשנ"ב]]. * צדיק כתמר יפרח - [[תשנ"ג]].* ה' מלך - [[תשנ"ד]].* open your eyes - [[תשנ"ה]].* v'nizke - [[תשנ"ה]]. * לכו נרננה - [[תשנ"ו]] (בשלבי עריכה לדפוסהתקבל). * שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]]. * אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]]. * מזמור שירו - [[תשנ"ט]].* ה' בציון גדול - [[תש"ס]]. * וקדשתם את שנת החמישים - [[תש"ס]] (התקבל).* מזמור לתודה - [[תשס"א]]. * לדוד מזמור - [[תשס"ב]].* אשכילה - [[תשס"ב]]. * תפילה לעני - [[תשס"ג]].* לדוד ברכי נפשי - [[תשס"ד]]. * ברכי נפשי - [[תשס"ה]].* הודו לה' קראו בשמו - [[תשס"ו]]. * זכרני ה' ברצון עמך - [[תשס"ז]]. * הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]]. * נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].* אודה ה' מאד בפי - [[תש"ע]] (התקבל).* מטה עוזך - [[תשע"א]]. * ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].* זרח בחושך - [[תשע"ג]].* מי כה' אלוקינו - [[תשע"ד]].* בצאת ישראל - [[תשע"ה]].* לא לנו - [[תשע"ו]]* לך אזבח - [[תשע"ז]].* הללו את ה' - [[תשע"ח]].* אבן מאסו הבונים - [[תשע"ט]].* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].* יומם השמש לא יככה - [[תשפ"ב]].*קהל גדול ישובו הנה - [[תשפ"ג]].*שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - [[תשפ"ד]].}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיוםבהווה]][[קטגוריה:קהילת חב"ד אלעדרבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]][[קטגוריה: אישיםבאלעד]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]