פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד ,  06:47, 24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
במכתב מיום [[ה' מנחם אב]] [[תשט"ו]] כותב לו הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה. ובלי ספק אשר, סוף סוף... מלבד מקרים יוצאים מן הכלל ומיעוטא דמיעוטא, הנה כשמתחזק הקירוב משום [[אהבת ישראל]] מזכיר לפעמים על דבר השם תורתו ומצותיו, והדברים נשמעים וגם פועלים את פעולתם במשך הזמן. והשם יתברך יצליחו לראות פרי טוב בעמלו ומבלי הפסק זמן בין הזריעה והקצירה.|מקור=אגרת ג'תרצז}}
בשלהי שנת [[תש"ל]] ביקר הסופר מר שמחה רז אצל הרבי ב[[יחידות]]. בספרו {{הערה|"צדיק יסוד עולם" עמוד 279.}} הוא מתעד את הביקור: {{ציטוטון|הרבי אמר לי: "קראתי בשבועון "פנים אל פנים" כתבה אודות הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין... האם אתה הוא הכותב?" משהשבתיו בחיוב המשיך ושאל... "היש לך סיפורים נוספים אודות ר' אריה?" התחלתי לספר לו סיפורים הכרוכים במעשי [[צדקה]] וחסד שעשה ר' אריה, וכל אותה שעה היה הרבי מלובביץ עומד על רגליו באמצע חדרו, ומאזין. הוספתי וסיפרתי לו גם על דברי תורה ששמעתי מפיו של ר' אריה, והאדמו"ר מלובביץ התפעל, אחז בידי ואמר לי: "זו פעם ראשונה שאני שומע פירוש זה, והאמן לי, זו אמיתותה של תורה"... ואז הוסיף הרבי ואמר: "ספר לי עוד סיפור"; "ספר לי עוד סיפור"... וכל אותה שעה עיניו של הרבי ברקו ובהקו... בתום שיחת "יחידות" זו, שארכה למעלה משעתיים, כשעמדתי להיפרד מהרבי, אמר לי: "סיפורי צדיקים, יש להעלותם בכתב כדי לזכות בהם את הרבים. עשה זאת"}}.
נכדו של ר' אריה, המגיד הירושלמי ר' שבתי יודלביץ, סיפר ב[[יחידות]] לרבי שישנם קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קירבתו לחוגי "מרכז הרב". הרבי הגיב: "נאמר "כל '''שרוח הבריות''' נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ולא "כל שרוח הקנאים נוחה הימנו"..."