12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " יהי' " ב־" יהיה "
ב) נחיתותו של ה[[נברא]] ביחס לבורא היא -לכל לראש- בכך שהבורא משפיע (פעיל) והנברא מקבל (סביל), אמיתיות ותכלית הטוב מתבטא בכך שהנברא משיג (לא רק את שיא השלימות שבגדר הנבראים אלא גם) את מדריגת ההתדמות לבורא, ונעשה - כביכול, דומה לבוראו, ועל דרך לשון חז"ל: שותף ל[[הקב"ה]] במעשה בראשית.
לכן גם כל הבריאה היא באופן - "אשר ברא אלקים לעשות" 5 ואמרז"ל: "לעשות - לתקן"6, דהיינו, "ברא אלקים" בשביל "לעשות", שהאדם יעשה ויתקן את הבריאה בכח עצמו, ובזה יהי' יהיה בבחינת משפיע (ומהווה) - דומה לבוראו.
מאמר חז"ל זה יכול גם לבטא את מעלת עבודת ה' על פי דרך [[חסידות חב"ד]] לעומת דרך החסידות חג"ת הידועה כשיטת [[פולין]] וכדומה.