[[תמונה:רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב רסקין מסדר קידושין אצל אחד מבני קהילתו]][[קובץ:לייבל רסקיןתניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אומר 'הרב [[לחייםשלמה מטוסוב]]' בעת והרב [[התוועדותלייבל רסקין]] יובל ה-75 להולדתו של מגישים את תמונת הרבי (י"א ניסן תשל"ז)וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג - ]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי למדינת ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטאןקזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו.
==תולדות חיים==
נולד בשנת ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.
בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר נולד ב[[לנינגרד]] {{הערה|כרטיסו בספר חסידים}} בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].
הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד ]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
באווירה [[מסירות נפש]] גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[מרוקו]] הרחוקה.===מלחמת העולם השנייה===
==מלחמת העולם השניה==מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על [[לנינגרד]], החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתיחצתה את הגשר, אולם בני לוחם כעת בחזית הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע"מכל קשר עם העולם הגדול והמצור על העיר הושלם.
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. מיד לאחר שהרכבת ובה בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין חצתה את הגשרהגיעו לאומסק לפני ראש השנה, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדולובה שהו למעלה משבועיים.
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. מאומסק המשיכו בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנההמשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, ובה שהו למעלה משבועייםבה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ללאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסהרק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.
לאחר טלטולי דרך קשיםכעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], עצרה הרכבת באלמא-אטאשהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועותלר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעירהיה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי למד בישיבת [[לוי יצחק שניאורסוןתומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]] , שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו לפוקינג שם למד בישיבת תומכי תמימים [[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]]
==ב[[ארץ =בארץ ישראל]]===
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.
לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת עד שנת [[תשי"ג]] בישיבות [[אחי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של המשפיע ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
===אצל הרבי===
לקראת [[חודש תשרי ]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו בשנת [[תש"כ]] עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי'{{הערה|נולדה ב[[ט"ו בסיוון]] [[תרח"ץ]].}}, בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד היתה הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה ‘מלמעלה'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".
באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".
בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".
דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].
===בשליחות במרוקוב[[מרוקו]]===
בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] ששב[[במרוקומרוקו]] וזמן . זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפתב[[צרפת]], נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה פרשת שליחות מרתקת, בה עמד על משמר השליחות שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה מתוך מסירות נפש עצומה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז ‘ופרצת'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד ‘בית 'בית רבקה'.
הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, היתה הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.
אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.
==פטירתו==בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. אם בעשור הראשון מאז הקמת המוסדות, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים.
בתחילת שנת הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום ב[[תשסמרוקו]], דרך הדפסת [[תניא]] בערבית וכלה במעמדי [[סיום הרמב"גם]] חלה ובאמצע בבית ה[[תשסרמב"דם]] בעיר פאס, ב[[קזבלנקה]] היה מאושפז ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים ב[[בית רפואהקזבלנקה]]. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב [[שלום איידלמן]] ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]]. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה{{הערה|חב"ד במרוקו ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו] במונטריאול שבקנדה}}.
ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. ===פטירתו===
זכה להקים משפחה לתפארתבתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] במונטריאול שבקנדה. בניו וחתניו מכהנים כשלוחי ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. רעייתו גב' רייזל רסקין ממשיכה דרכו בשליחות הרביבקזבלנקה. הותיר אחריו את זוגתו תחי', ילדיו: ==משפחתו==*בנו, הרב יצחק, רסקין - שליח הרבי בוורמונט; , ארצות הברית*בנו, הרב [[מנחם מענדל, שליח במונטריאול; רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] - משלוחי הרבי ב[[מונטריאול]] קנדה*בנו, הרב [[צבי הירש, רסקין]] - מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול; ב[[מונטריאול]] קנדה*בתו, מרת אסתר שפערלין ממונטריאול, - [[מונטריאול]] קנדה*בתו, מרת חנה וילנסקי, - שליחה בפורטלנד; , ארצות הברית*בתו מרת דבוניה , רעיית הרב יהודה ארייה ליב קארף- משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]], שליחה בקליפורניהארצות הברית ==לקריאה נוספת==*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/595958/60 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת]''', הסופר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב{{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך [[חב"ד במרוקו]]||כ"ז חשוון תשע"ז}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[http://wwwold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:רסקין יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]