ציור אדמו"ר הזקן
ציור תואר אדמו"ר הזקן, צויר בעת מאסרו הראשון בשנת תקנ"ט. אדמו"ר המהר"ש ביקר בקיץ תרכ"ב בכפר הצאר ( כיום: פושקינה) ליד פטרבורג כדי לאתר את נכדו של החוקר שהחזיק בביתו את הציור. אדמו"ר המהר"ש מצאו והנכד הסכים לתת את הציור לאדמו"ר המהר"ש שהביאו לליובאוויטש שם נעשה העתק מהציור. עדיין אינו ברור, אם הציור המקורי צוייר בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהוא בהעתקים.
תוכן עניינים
איתור הציור[עריכה]
הציור המקורי אותר לראשונה על ידי אדמו"ר המהר"ש בשנת תרכ"ב בכפר הצאר ( כיום: פושקינה) ליד פטרבורג, אצל נכד החוקר ברשותו היה הציור. אדמו"ר המהר"ש שיכנעו להשאיל את הציור בעד שטרות ממשלתיים בערך של עשרת אלפים רובל. יחד עם אדמו"ר המהר"ש הגיע ר' ישראל חייקין שהופקד על הציור ועליו היה להשיב את הציור לבעליו בתום העתקתו. הציור הגיע לליובאוויטש בסוד גמור, אלא שחסיד אחד סיפר כי שמע את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים ויישר כוחך עבור זה". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", תרכ"ד-תרכ"ה, כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים". גם הרבנית רבקה הורשתה לראות את הציור המיוחד, בתנאי שלא תספר על כך הלאה. בתום העתקת הציור, הושב הציור לבעליו[1].
הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול, שנעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון. טופס זה נמצא בבעלות ספריית ליובאוויטש בניו-יורק, והוא מוצג לעיתים בתערוכות שונות לפני המבקרים בספריה.
עדות על מקוריות הציור מיומני אדמו"ר הריי"צ[עריכה]
בחוברת השמינית של קובץ 'התמים'[2] נדפסה התמונה המפורסמת של אדמו"ר הזקן ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת תרמ"ח (ראה להלן: תרמ"ט) על ידי הר' שמריה שניאורסאן, היו דיונים בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"צ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת תרנ"ו שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה.
רשימת אדמו"ר הריי"צ[עריכה]
ברשימה הובאו חמישה סיפורים והוכחות על אמיתות התמונה והם:
1) עדות של שני חסידים זקנים מבברויסק שהכירו את אדמו"ר הזקן וזיהו את הציור כתמונתו.
2) אדמו"ר המהר"ש ראה את התמונה הזו עוד בשנת תרט"ו, בפטרבורג.
3) הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית בליובאוויטש, בשנת תרכ"ב, כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל אדמו"ר הצמח-צדק. ובשנת תרנ"ו סיפרה: "כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז".
4) עדות של חסיד שבשנת תרכ"ב שמע את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים".
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: "אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס" [=כאשר אני מסתכל על הדוד רח"א רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת").
התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן[עריכה]
כאשר שאל הרב יעקב כץ את הרבי לגבי אמיתות כמה מתמונות רבותינו נשיאינו, אמר הרבי בפשטות כי מאדמו"ר הזקן ומאדמו"ר הצמח צדק 'ישנן התמונות המפורסמות'.[3]
הרבי באגרת קודש כרך ח"י ע' רכו כתב: במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה. ובשולי-הגליון שם נתפרש שהכוונה לכוונה להדפיס בול עם תמונת רבינו הזקן.
ראו עוד[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ארי רובין, כך הגיע ציור אדמו"ר הזקן לליובאוויטש, תחקיר אודות הציור, איתורו, הפצתו והוכחות לאמינותו. שבועון בית משיח גיליון 1387, תשפ"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו במגזין התקשרות מספר 561
