פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,557 בתים ,  08:02, 22 בנובמבר 2010
אין תקציר עריכה
וכן הוא גם ב[[רוחניות]]: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. וא"כ, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?
כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" – הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעי"ז יתוספו אצלו [[יראת שמים]] ו[[מדות טובות]]. לכל אחד יש "תירוץ" על כך – אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה – האם יזרקנה?.[http://www.chabadlibrary.org/books/default===הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה===הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190]אמא לא היתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב.ואילו היום – הרי ע"י ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!
כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! – הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהי' לו מה לדרוש בביהכנ"ס, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.
 
פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, ע"י ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה – "לשם שמים"...{{הערת שוליים|1=תורת מנחם חלק יב, שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי שיחה לא' – ראש-חודש אלול ה'תשי"ד. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190 עמ' 190].}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
39,916

עריכות