ברוך בער לייבוביץ'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:58, 27 באוגוסט 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (תולדות חייו מויקיפדיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך בער לייבוביץ'
[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]
ראש ישיבת כנסת בית יצחק ומחבר ספרים
רב ברוך בער
לידה תר"ל
פולדובצה
פטירה ה' בכסליו ת"ש
קמניץ
מקום פעילות בריסק
השתייכות ליטא
רבותיו רבי חיים מבריסק
תלמידיו רבי נחום פרצוביץ
חיבוריו ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ', (תר"ל - ה' בכסליו ה'ת"ש) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הליטאית בדורינו.

תולדות חייו

הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.

הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, ובתרפ"ו לקמניץ.

על מותו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

נקרא על שמם של רבי ברוך ממז'יבוז, ורבי דוב בער ממזריטש.

הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.

כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: ב"ק, ב"מ, ב"ב, כתובות, יבמות, נדרים, גיטין, קידושין.

קשריו עם רבותינו

הוא השתתף באחד ממסיבות י"ב תמוז בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. באותה הזדמנות שוחח בלימוד עם חתנו הרבי, והנוכחים התבטאו כי מסכתות בבלי וירושלמי ממש 'עפו' מפיהם.[1].

מסופר[2] כי בי' סיוון תרצ"ב שוחחו ר' ברוך בער ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ומסירות נפש אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תרצ"ב נפגש עמו הרבי[3] בשליחות אדמו"ר הריי"צ[4].

הערות שוליים

  1. רבי יהודה לייב סלונים, נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.
  2. עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.
  3. שלשלת היחס עמ' (20).
  4. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע הרבי לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קעמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות. הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס לר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות ויצא. לאחר יציאתו קרא לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי בשליחות לא רציתי להסיט מעיני לכל דבר אחר". המשיכו לדבר בלימוד, ובמהלך השיחה הרים ר' ברוך בער כפיו למעלה ואמר: "בא לישיבתי ואעשיך לגודל הדור!" . ענה לו הרבי: "אך אני הנני חסיד של הרבי השווער"." (תקליטור 'שנים ראשונות' 1).
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.