| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}}
| + | '''תענית''' נחשבת במקום [[קרבן]], בימינו שאין [[בית המקדש]] קיים. |
| − | '''תענית''' היא יום בו מתענים ואין אוכלים ושותים. ישנם תעניות קבועות מן התורה ומדברי [[חז"ל]]; בנוסף לכך ישנם תעניות שהיחיד מקבל על עצמו על מנת לחזור ב[[תשובה]], ותעניות אלו מכפרות במקום [[קרבן]], בימינו כשאין [[בית המקדש]] קיים. | |
| − | ==תעניות קבועות==
| |
| − | התעניות הקבועות הן:
| |
| | | | |
| − | *[[יום הכיפורים]] ([[י' בתשרי]]) - הצום היחיד מן התורה, והיחיד שיישאר גם ב[[ימות המשיח]].
| + | [[האריז"ל]] גילה על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים. |
| | | | |
| − | ארבעת הצומות שנקבעו על מאורעות החורבן:
| + | לדוגמא: על הכעס קנ"א תעניות וכו'. |
| | | | |
| − | *[[עשרה בטבת]] - ביום זה החל המצור על ירושלים. | + | *על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות. |
| | + | *על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] יתענה ס"א תעניות. |
| | | | |
| − | *[[שבעה עשר בתמוז]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו ה[[לוחות הברית|לוחות]], הובקעה העיר ירושלים, בוטל התמיד, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.
| + | סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'. |
| | | | |
| − | *[[תשעה באב]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב [[בית המקדש הראשון]] והשני, נחרש [[בית המקדש]] ונחרבה ביתר.
| + | == מקורות == |
| | | | |
| − | *[[צום גדליה]] ([[ג' בתשרי]]) - נהרג גדליה בן אחיקם והתפזרה שארית הפליטה.
| + | [[אגרת התשובה - פרק ב']] |
| − | | |
| − | בנוסף לכך:
| |
| − | | |
| − | *[[תענית אסתר]] ב[[י"ג באדר]] - שאינה כלולה בארבעת הצומות, כיון שאינה שייכת למאורעות החורבן - לזכר התענית של יהודי שושן בזמן גזירת המן.
| |
| − | | |
| − | *[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]] - הבכורים מתענים לזכר הנס שנעשה להם שניצלו ממכת בכורות במצרים. המנהג הוא לשמוע [[סיום מסכת]] ולאכול בהמשך לו [[סעודת מצוה]] במקום התענית.
| |
| − | ==תעניות תשובה==
| |
| − | {{ערך מורחב|תעניות תשובה}}
| |
| − | ב[[אגרת התשובה]]{{הערה|פרקים [[אגרת התשובה - פרק ב'|ב']]-[[אגרת התשובה - פרק ג'|ג']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי כיום, כשאין [[בית המקדש]] קיים, התענית היא תחליף ל[[קרבן]] כדי לכפר על החטא. הוא מביא מ[[האריז"ל]] שגילה את מספר הצומות לכפרה על כמה עונות וחטאים. לדוגמא: על הכעס - קנ"א תעניות, על איסור דרבנן כמו סתם יינם - ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפילה]] - ס"א תעניות.
| |
| − | | |
| − | רבינו מבאר בפרק זה מה היא תכליתם של התעניות, ולמה לא די בחרטה וקבלה על העתיד כדי לשוב בתשובה. רבינו הזקן מבאר כי בכל עבירה ועבירה, יש מלבד עצם החטא, שעליו יש עונש אשר מבוטל לאלתר כששב בתשובה, גם כן ריחוק מהרצון העליון, אשר נעשה בכך שהאדם בחר לעבור על הרצון העליון. ופגם זה הוא פגם בנפש, שאינו מתבטל לאלתר, ונדרשת עבודה עמוקה יותר בכדי לתקנה וליחד את רצון האדם עם הרצון העליון. ענין זה נעשה על ידי התענית.
| |
| − | | |
| − | [[אדמו"ר הזקן]] קובע ב[[ספר התניא]] שבימינו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) בצדקה, וכמו שכתוב "וחטאך ב[[צדקה]] פרוק". את תעניות התשובה הוא מציע לערוך רק בחצאי ימים בימי החורף, כך ששני חצאי ימים נחשבים כיום אחד.
| |
| − | | |
| − | דעתו של הרבי היא כי בדורנו אין שום מקום לתעניות תשובה המחלישות את הגוף, וברבות מאגרותיו כותב ליהודים שלא לערוך תעניות.
| |
| − | | |
| − | ==מהותה של התענית==
| |
| − | בימי התעניות נוהג [[הרבי]] לומר [[דברי כיבושין]] המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. בשיחותיו אלה מזכיר פעמים רבות את דברי אדמו"ר הזקן, שמדייק מתוכחת הנביא [[ישעיה]]: "הלזה תקרא צום ויום רצון לה'" - "מכלל שהצום הנרצה הוא יום רצון". ביום זה ניתן כח מיוחד לעשיית תשובה. כך גם מדייק הרבי שדברי הכיבושין אינם תוכחה ח"ו, אלא מלשון "יכבוש עוונותינו".
| |
| − | | |
| − | לעתיד לבוא, יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח.
| |
| − | ==תענית דיבור==
| |
| − | {{ערך מורחב|ערך=[[תענית דיבור]]}}
| |
| − | חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]]
| |
| − | והתאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו [[המהר"ש]] שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד ק"נ].}}.
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/%D7%99%D7%96_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf דיני תענית ציבור]''', תרשים הלכתי בהפקת [[מכון הלכה חב"ד]] {{PDF}}
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | {{חגים וזמנים}}
| |
| | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
| − | [[קטגוריה:תעניות]]
| |
