שינויים

'''תורה''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא [[הקב"ה ]] את העולם ודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. התורה מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ו[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]].

בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. ההתורה שבכתב הם [[תורה שבכתבאותיות]] הם אותיות התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. בתורת ב[[תורת החסידות ]] מתייחסים ל[[ספר התניא]] כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי [[תורת החסידות ]] הם כ"תורה שבעל פה".

התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ר"ת ראשי תיבות [[פרד"ס]]).

שורש התורה הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] [[הקב"ה ]] את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור [[אותיות ]] רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה.

אמנם, עם היות שהמשכת הרצון פירושה שאור אין סוף הצטמצם והוגבל לפי ערך העולמות, אף על פי כן צמצום והגבלה זו היא בכמות בלבד, אך מהות האור הנשפע דרך צמצום זה הוא אותו [[אור אין סוף ]] הבלתי מוגבל, רק שמושפע בהגבלה, וכמשל מי הנהר שנמשכים בצינור, שמהות המים אינה משתנה, ומשתנה רק כמות המים, כך התורה גם כפי שנצטמצמה היא חכמתו של [[הקב"ה ]] ([[חכמה דא"ק]]), אשר באמצעותה נקבע אופן ההמשכה לכל דרגה בפרטיות.

מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר וכן פשוט כי גם ה[[אבות]] , שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינה רוחנית(כמו שלומדים אותו ב[[מתיבתא דרקיעא]]), וכן לא קיימו אותה בבחינה של ציווי אלא לפנים משורת הדין, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות. לפיכך מעלת קיום המצוות שלאחר מתן תורה גדולה יותר.

חלק ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת [[הקבלה ]] ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות.

על [[לימוד התורה ]] נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי{{הערה|1=פרק א', א'}} בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שניה שנייה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה". מעלתה העצומה של לימוד התורה השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=פרק ה'.}} בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של הקדוש ברוך הוא שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך משל - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של הקדוש ברוך הוא הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש [[אורייתא]] ו[[קודשא בריך היא]] חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי לימוד התורה מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה. === סגולה לפרנסה ולשמחה === לאחד האדמו"רים שביקש מ[[הרבי]] עצה לפרנסה לכלל ישראל, השיב [[הרבי]] להוסיף בלימוד התורה ובנתינת [[צדקה]].{{הערה|1=ראה [[יעקב יצחק רבינוביץ]]}} לרב שבא לרבי וביקש ברכה להיות בשמחה, השיב [[הרבי]] כי יוסיף בלימוד התורה ועל ידי כך יהיה ב[[שמחה]]. === עונג תמידי ===שלא ככל המצוות, מצווה זו מיועדת שיתענג בה האדם, על ידי התבוננות בחכמת התורה, אותה רואה אחרי לימוד מעמיק.{{הערה|1=רבינו אברהם מן ההר, נדרים מח א. הקדמת אגלי טל.}} בעקבות תענוג זה עשוי הוא לבוא לידי אהבת השם.{{הערה|1=רמב"ם ספר המצוות, מצווה ג'.}} הגמרא{{הערה|1=פסחים מח ב.}} מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן. ===דרך הלימוד===דרך הלימוד המקובלת מאז ומעולם מחולקת לשני חלקים; לימוד לעיון, היינו העמקה ולימוד לבקיאות (גירסא), היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה.  הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשון שלישית הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את המדובר, את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.{{הערה|1= היום יום י"ג מר חשוון.}} בקרב חסידות חב"ד היתה תמיד ההדגשה מיוחדת על לימוד הגמרא בעיון. (ברם גם מלימוד בקיאות לא הניחו ידם, בפרט מי שלא השיג ידו ללמוד בעיון, ואצל האדמו"ר הזקן היו מסיימים מדי שנה את כל הש"ס על פי ציוויו המפורש.) [[המגיד ממעזריטש]] ציווה לתלמידו הגדול [[אדמו"ר הזקן]] כי ילמד מידי יום ויום גמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&hilite=b3861118-b277-42c9-b91f-336e461a6b82&st אור התורה] להרב [[המגיד ממעזריטש]]}} חסידי אדמו"ר הזקן היו קובעים לעצמם שיעור עיוני עמוק בגמרא שלש פעמים בשבוע לכל הפחות, זאת מלבד אשר היו מסיימים את כל הש"ס כולו מידי שנה בשנה על פי ציוויו המפורש של האדמו"ר הזקן.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&hilite=018a3b10-9b57-416d-b036-685786816cda&st=+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=214 אוצר סיפורי חב"ד, כרך ז עמוד 216]}}

אדמו"ר מעלתה העצומה של [[הרש"בלימוד התורה]] מליובאוויטש אשר הקים את ישיבת השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[תומכי תמימיםספר התניא]] קבע בישיבתו את דרך הלימוד בעיון{{הערה|1=פרק ה'.}} בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, ואף רצה למנות כראש הישיבה את הגאון הידוע בחריפותו ובעמקותו מגדולי דורו כיון שזו היא רצונו של [[רבי חיים מבריסקהקדוש ברוך הוא]]. הגאון שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך [[רבי חיים מבריסקמשל]] לא הסכים למינוי - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על אף ידידותו הקרובה עם אדמו"ר הרש"בידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, (ככל הנראה בשל חפצו להקים ישיבה משל עצמו.) בישיבת וחכמתו של [[תומכי תמימיםהקדוש ברוך הוא]] קבע אדמו"ר [הם אחד, כמאמר [הריי"צ]] את הלימוד העיקרי ללימוד בעיון ובעמקות. גם קבע שעה מיוחדת לכתיבת חידושי תורה. בבתי המדרשות של חסידי חב"ד היו קובעים זמן ללימוד הגמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך י"בהזוהר]}}, זאת לצד לימוד ספרי ומאמרי חסידות בעיון.הריי"צ גם ציווה שכל אחד ואחד יקבע לעצמו שיעור בלימוד גמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]}}. הקדוש [[הרביאורייתא]] כתב בו[[ליקוטי שיחותקודשא בריך הוא]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=f6f0f638-bef5-4ce3-adce-e4b3667dcb60&st ליקוטי שיחותחד, חלק ב]}}: "לפני עשרים שנה בהתוועדות של חג השבועות, ביקש אדמו"ר הריי"צ שלכל אחד יהיה שיעור בגמרא עיון ומכך שאמר זאת בשבועות, משמע, שיש לזה שייכות למתן תורה. ובאמת זהו פסק מפורש במשנה". === דרך העיון===בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. דרך הלימוד המקובלת בחב"ד, יסודה מאחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד ולכן על אף ש[[רבי יוסף רוזיןלית מחשבה תפיסא ביה]].{{מקור}} בשיחותיו מזכיר כידוע, הרי על ידי [[הרבילימוד התורה]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבהמחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

== קישורים חיצוניים ==*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50712 רבני חב"ד בקריאה לחיזוק בלימוד התורה] {{אינפו}}*ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76392 11 כיצד נוכל להאהיב את [[לימוד התורה ]] על ילדינו], דרך המלך - המגזין להעצמת המשפחה החסידית, כח סיון [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013) {{אינפו}}*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Torah.pdf לימוד התורה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא לימוד התורה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'