שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 84 בתים ,  00:45, 23 ביוני 2019
== [[הרבי הריי"צ]] דואג להצלה ==
כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שכבר ניצל מהתופת בוורשה והגיע לריגה ביום ה' בטבת [[ת"ש]], החל מיד לפעול להצלת התמימים השוהים בוילנה{{הערה|על ישיבת חב"ד בוילנה בתקופת השואה, נכתב במסגרת סדרה זו בשבועון בית משיח בגיליון 515}}. בתחילה הריץ מברקים ובהם קריאות לעזרה לטובת התמימים בוילנה. בי"ד בטבת כתב מכתב מפורט לרב ישראל ג'ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, להלן ציטטות קצרות מהמכתב:
באחת הטלגרמות כתבתי על אודות נחיצות העתקת חמשים תלמידים שי' למדינתם... ובבקשה לעשות בזה כפי אשר ימצאו לנכון לטובת הענין שיבוא מהכח אל הפועל הטוב בזריזות ובהקדם היותר אפשרי...{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] ח"ה, א'קלג}}.
מסלולי הצלה שונים עלו ובוטלו, עד שהרבי הריי"צ הורה לנקוט במסלול בו בחרו חלק מתלמידי ישיבות אחרות ששהו בוילנה: לנסוע ל[[מוסקבה]] ושם לקבל ויזות לארצות הברית. לשם כך היה על התמימים לקבל ויזות כניסה לברית המועצות. על כך סיפר אחד התלמידים הרב חיים מאיר בוקיעט:
"לצורך הנסיעה היה עלינו להצטייד בויזות מעבר לרוסיה. עובדה זו עוררה חילוקי דעות בין בני הישיבות בוילנה, אם בכלל כדאי לעבור דרך [[רוסיה]] הקומוניסטית, והיו לא מעטים שבשל כך ויתרו על האפשרות המילוט למזרח הרחוק. אמנם, קבוצת תלמידי התמימים הייתה מאוחדת בדעתה לצאת לדרך זו, בידענו כי כך הורה לנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
"ובכן, הפקיד הממונה על מתן הויזות בנציגות הרוסית בוילנה היה יהודי, קומוניסט כמובן, ושמו שלוסברג. כנראה שהכיר חסידי חב"ד בברית המועצות, כי ברגע שהבחין בצעירים עטורי זקן, אמר לנו מיד - אתם בטח ליובאוויטש'ערס, ובהמשך ביקש, להפתעתנו, להשיג לו [[טלית ]] שלדבריו נחוצה לו עבור אביו. כמובן מילאנו את בקשתו".
המחסור במזומנים היה אחד הבעיות הקשות של חב"ד באותם ימים, אבל [[הרבי הריי"צ]] לא נח ולא שקט, השיג הלוואות ממקורות שונים, ושלח אלפי דולרים עבור הוצאות הנסיעה הארוכה והיקרה של התמימים.
במהלך חורף [[תש"א]], יצאו שלושים ושישה תלמידים, קבוצות קבוצות, מוילנה למוסקבה. אלא שבנתיים הגעת הויזות התעכבה ותוקף הויזות הרוסיות כבר פג. או אז נאלצו התמימים להמשיך אל העיר קובה שביפן, שם נשארו עד הקיץ מחמת הקשיים בקבלת הויזות אמריקאיות. כאשר קיבלו סוף סוף את הויזות בקיץ תש"א, עוד לא הספיקו לצאת את יפן וכבר ממשלת [[ארצות הברית]] ביטלה את הויזות, והתמימים נשארו 'תקועים' ביפן.
סיפר הרב ישראל חנוביץ אחד מהקבוצה: "הגענו ליפן קבוצות קבוצות, ואף שהייתה שם קהילה אשכנזית, הג'וינט האמריקני טרם פעל שם, וידענו שבלי עזרתו לא נוכל להישאר. הקהילה האשכנזית שמנתה כשלושים משפחות יהודיות, החזיקה וכלכלה אלפי פליטים יהודים! ידענו שעזרתם לא תוכל להימשך כל המלחמה. רוב הפליטים היו בחורי ישיבות וביניהם רבים שמוצאם ממשפחות חב"דיות שבלטו באהבת ב[[אהבת ישראל ]] שהרעיפו סביב. לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש".
עוד בהיות התמימים בוילנה, הורה להם [[הרבי הריי"צ]] כי אם יש להם ספק בנושא כלשהו, ישאלו את פי האדמו"ר מאמשינוב, שכן באותם ימים היה ברור שיקשה על התמימים לשגר מכתבים אל [[הרבי הריי"צ]] ולקבל מענה במהירות בעת הצורך.
על אפיזודה שהתרחשה בעת אחד מביקוריו אלו בישיבה, סיפר הרב שמעון גולדמן:
"בבקרה של אחת השבתות, ירד האדמו"ר מאמשינוב מדירתו להצטרף אלינו לתפילה, ושאל את הבחור הראשון שנקרה בדרכו היכן עומד החזן. היה זה בעת [[חזרת הש"ץ]], והבחור שהיה נרגש מאוד מן העובדה שהאדמו"ר עומד מולו ומדבר אליו - הפטיר בקושי, מתוך התרגשותו כי החזן ה[[שליח ציבור|חזן]] עומד ב"מלך ממית". הרבי שמע את התשובה רקע ברגלו על הארץ לאות אי שביעות רצון, והוסיף מיד: 'ומחיה... מלך ממית ומחיה!' הבחור חייך במבוכה, ובינתיים קלטנו את המסר איך רואה האדמו"ר את פעולותיו של בורא עולם. הבנו היטב שהעיקר הוא לא ה'ממית' אלא ה'מחיה'!"
== גירוש יפן ==
זמן קצר לפני שהיגרו התמימים לשנחאי, הודיע [[הרבי הריי"צ]] כי השיג עבורם ויזות לפאראגווי וקנדה, אולם בסופו של דבר הויזות מפאראגווי לא הגיעו, ובכדי להשיג ויזות לקנדה, פנה [[הרבי הריי"צ]] באגרת מיוחדת (מכ"ד במנחם אב), בה מבקש מהממונים ביפן על הויזות הקנדיות, לאשר ויזות לתלמידי התמימים, אולם בקשה זו לא נענתה.
היה זה ביום שישי כ"ט במנחם ב[[מנחם אב ]] [[תש"א]], כאשר עלו התמימים על אוניה, ועוד לפני כניסת השבת הגיעו לחופי העיר שנחאי. עמם באוניה הפליגו גם מאות תלמידים מישיבת 'מיר' עם ראש הישיבה שלהם הרב חיים שמואלביץ וה[[משגיח]] הרב יחזקאל לווינשטיין. יחד עם קבוצת תלמידים זו ועוד קבוצות של בני ישיבות, חוו התמימים הרפתקאות שמחות וגם מסוכנות בימי שהותם בשנחאי.
באותם ימים הייתה במקום זרימה גדולה של פליטים מאירופה, שהחלה עם עליית הנאצים לשלטון שמונה שנים קודם לכן. בסך הכל היו במקום למעלה מעשרים וחמשה אלף פליטים יהודים, כאשר עשרים אלף מהם יוצאי גרמניה ואוסטריה, רובם בני הקהילות המודרניות שהיו רחוקים מהדת.
בפעולה משותפת עם ראשי הקהילות המקומיות, דאג למבנים מתאימים לבני הישיבות. התמימים קיבלו אכסניה בבית הכנסת הספרדי הגדול ולאחר תקופה קצרה עברו למקום מגורים במועדון היהודי ברחוב דרך מולמן; היה זה בנין מפואר עם חצר נאה. בבנין שכנה גם ישיבת חכמי לובלין. המועדון היה באזור יפה ברובע האמריקאי של העיר, שכן העיר הבינלאומית חולקה לרבעים: אמריקאי, צרפתי וכו'.
בתשרי ב[[תשרי]] תש"ב הצליח הרבי הריי"ץ לגייס תשעה ויזות לתלמידי הישיבה, ומיד נשלחו לפתוח את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].
בתש"ו הישיבה נסגרה לאחר שרובם של התלמידים עברו ל[[תומכי תמימים ברינוא]].
*הרב [[יחזקאל דערען]].
*הרב [[שמואל צבי הירש פוקס]]}}*הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]]
== קישורים חיצוניים ==
* שניאור זלמן ברגר, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30820 קהילה חסידית בסין] מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ו אב התשס"ז (10.08.2007)
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30951 כך מצאו את מותם בחורים בשנחאי]''' מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ב' [[אלול ]] התשס"ז (16.08.2007)* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע], מתוך הספר אוצר החסידים - ניו-יורק, {{אינפו}} כ"ח סיון [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013)
{{הערות שוליים}}
משתמש אלמוני

תפריט ניווט