שינויים

כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שכבר ניצל מהתופת בוורשה והגיע לריגה ביום ה' בטבת [[ת"ש]], החל מיד לפעול להצלת התמימים השוהים בוילנה{{הערה|על ישיבת חב"ד בוילנה בתקופת השואה, נכתב במסגרת סדרה זו בשבועון בית משיח בגיליון 515}}. בתחילה הריץ מברקים ובהם קריאות לעזרה לטובת התמימים בוילנה. בי"ד בטבת כתב מכתב מפורט לרב ישראל ג'ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, להלן ציטטות קצרות מהמכתב:

"לצורך הנסיעה היה עלינו להצטייד בויזות מעבר לרוסיה. עובדה זו עוררה חילוקי דעות בין בני הישיבות בוילנה, אם בכלל כדאי לעבור דרך [[רוסיה]] הקומוניסטית, והיו לא מעטים שבשל כך ויתרו על האפשרות המילוט למזרח הרחוק. אמנם, קבוצת תלמידי התמימים הייתה מאוחדת בדעתה לצאת לדרך זו, בידענו כי כך הורה לנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

"ובכן, הפקיד הממונה על מתן הויזות בנציגות הרוסית בוילנה היה יהודי, קומוניסט כמובן, ושמו שלוסברג. כנראה שהכיר חסידי חב"ד בברית המועצות, כי ברגע שהבחין בצעירים עטורי זקן, אמר לנו מיד - אתם בטח ליובאוויטש'ערס, ובהמשך ביקש, להפתעתנו, להשיג לו [[טלית ]] שלדבריו נחוצה לו עבור אביו. כמובן מילאנו את בקשתו".

סיפר הרב ישראל חנוביץ אחד מהקבוצה: "הגענו ליפן קבוצות קבוצות, ואף שהייתה שם קהילה אשכנזית, הג'וינט האמריקני טרם פעל שם, וידענו שבלי עזרתו לא נוכל להישאר. הקהילה האשכנזית שמנתה כשלושים משפחות יהודיות, החזיקה וכלכלה אלפי פליטים יהודים! ידענו שעזרתם לא תוכל להימשך כל המלחמה. רוב הפליטים היו בחורי ישיבות וביניהם רבים שמוצאם ממשפחות חב"דיות שבלטו באהבת ב[[אהבת ישראל ]] שהרעיפו סביב. לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש".

"בבקרה של אחת השבתות, ירד האדמו"ר מאמשינוב מדירתו להצטרף אלינו לתפילה, ושאל את הבחור הראשון שנקרה בדרכו היכן עומד החזן. היה זה בעת [[חזרת הש"ץ]], והבחור שהיה נרגש מאוד מן העובדה שהאדמו"ר עומד מולו ומדבר אליו - הפטיר בקושי, מתוך התרגשותו כי החזן ה[[שליח ציבור|חזן]] עומד ב"מלך ממית". הרבי שמע את התשובה רקע ברגלו על הארץ לאות אי שביעות רצון, והוסיף מיד: 'ומחיה... מלך ממית ומחיה!' הבחור חייך במבוכה, ובינתיים קלטנו את המסר איך רואה האדמו"ר את פעולותיו של בורא עולם. הבנו היטב שהעיקר הוא לא ה'ממית' אלא ה'מחיה'!"

היה זה ביום שישי כ"ט במנחם ב[[מנחם אב ]] [[תש"א]], כאשר עלו התמימים על אוניה, ועוד לפני כניסת השבת הגיעו לחופי העיר שנחאי. עמם באוניה הפליגו גם מאות תלמידים מישיבת 'מיר' עם ראש הישיבה שלהם הרב חיים שמואלביץ וה[[משגיח]] הרב יחזקאל לווינשטיין. יחד עם קבוצת תלמידים זו ועוד קבוצות של בני ישיבות, חוו התמימים הרפתקאות שמחות וגם מסוכנות בימי שהותם בשנחאי.

בתשרי ב[[תשרי]] תש"ב הצליח הרבי הריי"ץ לגייס תשעה ויזות לתלמידי הישיבה, ומיד נשלחו לפתוח את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

*הרב [[שמואל צבי הירש פוקס]]}}*הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]]

* שניאור זלמן ברגר, '''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30951 כך מצאו את מותם בחורים בשנחאי]''' מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ב' [[אלול ]] התשס"ז (16.08.2007)* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע], מתוך הספר אוצר החסידים - ניו-יורק, {{אינפו}} כ"ח סיון [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013)