שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 517 בתים ,  00:48, 28 בספטמבר 2017
אין תקציר עריכה
העיר '''ישיבת תומכי תמימים קורסק ממוקמת כשש מאות קילומטר ממוסקבה הבירה; לרוחבה עובר נהר גדול שמחלק את העיר לשנים. 150 אלף תושבים חיו את חייהם ''' החלה לפעול [[קורסק|בעיר זו]] החל משנת [[תרצ"ג]] עבור בחורים מבוגרים, ומתוכם כמה מאות יהודיםומשנת [[תרצ"ז]] לבחורים צעירים. בניהם כמה עשרות חסידי קאפוסט, ומספר מועט של חסידי חב”דאת הישיבה ייסד הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].
ישיבה חב”דית מחתרתית פעלה בעיר החל משנת תרצ”ג, אז נפתחה במקום מחלקה לבחורים מבוגרים. בין תלמידי הישיבה נמנו הת’: בנציון קצנלסון, שאול שטיינבאק, יוסף ושלום וילנקין. במשך הזמן נוספו עליהם בחורים נוספים, שלמדו בקיוב, ועם סגירת הישיבה בקיוב עברו לקורסק, וביניהם הת’: דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, מיכאל רפפורט, שמעון שטילרמן.
בעוד החיים הרוחניים שיגשגו, הרי שהחיים הגשמיים היו קשים מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא בבקשות העזרה ששיגרו התלמידים ל[[אדמו"ר הריי”צ]]. במכתב מכ”ד טבת תרצ”ד כותב הת’ שמעון שטיינבאק (ראה צילום): כפי שפה עובדים ו’ פועלים [=תלמידים] עבודת הקודש [=לימוד התורה], בסדר נכון כמקודם, ח’ שעות נגלה וד’ שעות דא”ח, כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה’ ירחם, וע”כ באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [מחלקה לבחורים מבוגרים ==כסף למחיה].
ובאגרת נוספת כותב ה”ר יוסף במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז'|ווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין: “ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו]], כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו, כי נחלו העובדים ר”ל וד”ל [באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו “נחלו העובדים”[שאול שטיינבק]]. השי”ת ישמרינו מכל רע ח”ו”שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת תרצ”ההייתה במצב רוחני מעולה, אז נפתחה בווראניז’ מחלקה לבחורים מבוגריםבעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו' פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, אליה נסעו התמימים ח' שעות [[נגלה]] וד' שעות [[מיכאל טייטלבויםדא"ח]], שלום וילנקיןכידוע לכבודו, שאול שטיינבאק. שאר התלמידיםומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, הצעירים יותרה' ירחם, המשיכו ללמוד בקורסקוע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}.
למחרת יוה”כ תרצ”ו נקראו שלשה מהבחורים לצבאובאגרת נוספת כותב [[יוסף וילנקין]]: {{ציטוטון|ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. הם שיגרו מכתב דחוף לרבי הריי”צ ובקשו את ברכתווגם נוסף עובד אחד מקיעוו [{{=}}[[קייב]]], כי נחלו העובדים ר"ל [{{=}}רחמנא ליצלן] וד"ל{{הערה|ודי למבין. כאשר התייצבו, הם נשאלו שאלות רבות על עבודתם, מקום מגוריהם, משפחתם, ורק לאחר שחתמו על כל הטפסים ביטוי המשמש במקום שאי אפשר לפרט -שוחררו. כעבור מספר ימים נקראו שוב למבחן ואז קיבלו פטור המשחררם מהצבא. כאשר קיבלו באותו זמן סגרה המשטרה את הפטור בישרו לרבינו: “הבראנו”, ורבינו השיבם: “מז”ט לשלשתכם וברוכים תהיו בכל עבודתכם..הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו "נחלו העובדים"}}.השי"ת [{{=}}השם יתברך] ישמרינו מכל רע ח"ו}}.
== מחלקה לבחורים צעירים ==
בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד [[הת']] [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, ב[[חסידות]], ב[[נגלה]] וב[[שולחן ערוך]], ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי [[הסמכה לרבנות]].
==מחלקה לבחורים צעירים== כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' שמעון שטילרמן, ובשנת [[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.
בשנת תרצ”ז נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. בראש הישיבה עמד הת’ יחיאל מיכל רפפורטמלבד העול הרוחני, ואיתו עמו חבריו התמימים דובער גולדשמיד ושמעון שטילרמן. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופיןהיה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, בחסידות ובנגלה ובשו”ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנותאשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.
כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב== התנכלות השלטונות ==עד סוף שנת [[תרצ"ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג"ב]] בעקבות הישיבה. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ שמעון שטילרמןמאז, ובתרצ”ט נשלח למקום הרה”ח חנוך העניך ע”ה רפפורט (אחיו של מיכל) שהיה בן 18התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה היתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, בברכת הרביולכן נדדה הישיבה מבית לבית.
מלבד העול הרוחניאחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמיר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחדכמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.
==הקג"ב בעקבות המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה==. באחד הימים כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, והתלמידים שתקו בחקירות ולא גילו דבר.
עד סוף תרצ”ט למדו התלמידים בביהכנ”ס של העירלאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, ואז התגלה שהקג”ב בעקבות הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה. מאזבקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה היתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לביתשהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסויימת, היה ר’ מענדל שיינמן. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר’ בערל זלדין, ר’ ברוך שיפרין, ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר -לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרותהמשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת"ש]].
הקג”ב המשיך כל העת במעקבו אחר == תלמידי הישיבה== בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: [[בנציון קצנלסון]], [[שאול שטיינבאק]], [[יוסף וילנקין]], [[שלום וילנקין]]. יום אחדבמשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו ב[[תומכי תמימים קייב|קייב]] ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, כשיצאו מספר בחורים לרחובביניהם: [[יעקב דובער גולדשמיד]], [[אלימלך קפלן]], ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם[[מיכאל טייטלבוים]], מה הם עושים ולאן הם הולכים[[מיכל רפפורט]], וב”ה הם לא הצליחו להוציא מהם מידע[[שמעון שטילרמן]].
לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעותבחורים נוספים שלמדו במשך השנים:[[מרדכי לוין]], הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה[[שלום בער פרידמן]], שם המקום בטוח בהרבה[[ישעיה גופין]], מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר[[שניאור זלמן לוין]], [[הירשל סלווין]], [[רפאל וילשנסקי]], [[חיים בער וילשנסקי]], [[יהושע רסקין]], [[שלום דוב בער פבזנר]], [[הערשיל צייטלין]], [[יצחק גינזבורג]], [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]], [[שלום בער מנקין]], [[אברהם לוין]], [[משה לוין]], [[שלום מענדל קלמנסון]].
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם-אב ת”ש.{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
==התלמידים שלמדו בישיבה בין השנים תרצ”ג - ת”ש[[קטגוריה:==  שאול שטיינבאק, יוסף ווילנקין, שלום ווילנקין, יעקב דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, יחיאל מיכל רפפורט, שמעון שטילרמן, מרדכי לוין, שלום-בער פרידמן, ישעי’ גופין, שניאור זלמן לוין, הירשל סלאוין, רפאל וילשנסקי, חיים בער ווילשנסקי, יהושע רסקין, שלום דוב בער פעווזנר, הערשיל צייטלין, יצחק גינזבורג, שניאור זלמן קצנלנבויגן, שלום בער מענקין, בן-ציון קצנלסון. אברהם לוין, משה לוין, שלום מענדל קלמנסון.ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]][[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיהשנסגרו|ק]]
2,972

עריכות

תפריט ניווט