שינויים

'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]] , יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה' ]] ומשיח.

{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}

התהלוכות החלו למעשה בשנים לאחר עוד קודם [[י' שבט תשי"א|עלייתו לנשיאותלנשיאותו]] של [[הרבי]], אלא שתהלוכות אלה היו בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים. בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.  תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]] ' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים. זו היתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים אחד לרבי ואחד למנחה{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של ה[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|רבנית נחמה דינה]]}}, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד.*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. {{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=ראה [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר] בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]}}. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש'''"[[רבי שמעון בר יוחאי]] יהיה נוכח ב'פאראד', [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"{{הערת שוליים|'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "הרבי 'לא יכול' לצאת"]''' בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]"}}. *[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.

*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדהאדמו"זר הזקן]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].

גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות ה[[צניעות]] כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדהל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]](אזכיר על הציון)}}.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדותעם הרבי|התוועד]] הרבי, [[התוועדות]] שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]]וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

שני רבנים ליטאיים שנים מחשובי הרבנים בזרם החרדי- ראש ישיבת פונוביז' והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

ב[[ד' סיוון]] אור לערב [[חג השבועות]] בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" וטען כי אין להתפעל מהפריעים מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לאחר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל ]] [[אהבת ה' ]] ואהבת התורה.

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] בעיר [[אילת]] כתב הרב [[יוסף הכט]] לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראו בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.

* [http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.

* [http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.

*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר ]] תשע"ו

*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]], סיון [[סיוון]] תשע"ד