802
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.
תאוה בבחינה זו שלמעלה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם בעבודת ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" {{הערה|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשרייםהגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה לתאוותו של [[דוד המלך ע"ה בבשרו ]] לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.
לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה שהתאווה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם ]] כי אין התאוה התאווה שולטת אלא רק בלב הפנוי מהחכמה. למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
