שינויים

{{אין תמונה}}הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' (? א' ניסן תרס"ג - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) נמנה על דור המקימים של [[כפר חב"ד]], ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' ביישובבכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.

==תולדות חייוחיים==נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות ב[[מסירות נפש ]] על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]].

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות נישואים [[נישואין]] אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי ש[[הרבי]] יפנה אליו במכתב בתואר "חתנימחותני"{{הערה|המכתב מתאריך כמכתבי הרבי אליו מתש"ז תמוז -תש"ז. נדפס ח נדפסו ב[[אגרות קודש]]ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.}}.

בחודש ב[[חודש אב ]] [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה ב[[עיירה]] מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק בחנוכה ב[[חנוכה]] של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את [[סיביר ]] הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו בפריז ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר לניו-ל[[ניו יורק]].

ביב[[י"ח אדר ]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו בניו-ב[[ניו יורק]], והרבי ו[[הרבי]] הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור ביב[[י"ד כסלו ]] [[תשס"ז ]] כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]'.

*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)]], ויו"ר [[מטה משיח העולמי]].;בנותיו