שמעון יצחק ויטנברג
![ר' שמעון ויטנברג בצעירותו](/images/thumb/4/4d/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94.jpeg/180px-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94.jpeg)
![ר' שמעון יצחק ויטנברג](/images/thumb/f/f5/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7.jpeg/180px-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7.jpeg)
ר' שמעון יצחק ויטנברג היה עסקן ציבורי אגודאי שהתקרב לחב"ד ופעל למען אדמו"ר הריי"צ.
ראשית חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שמעון יצחק נולד ברוסיה הלבנה לאביו החסיד[1] ר' מנחם מענדל ויטנברג ובילדותו עברה המשפחה ללטביה, בה למד במוסדות ממלכתיים ובהם אוניברסיטה, אך בשנים מאוחרות שב לערכי היהדות, התקרב לאגודת ישראל ונבחר מטעמה כנציג בעיריית ריגא, ובתקופה הבאה ציר בבית הנבחרים הלטבי, ובשני הגופים כיהן לצד ר' מרדכי דובין[2] ובעסקנות הציבורית פעל יחד עם הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, יחד איתו פעל להקמת רשת החינוך האורתודוכסית בלטביה. היה חתנו של הר"ר חיים מאיר רזין, שהיה משרת אצל אדמו"ר הריי"צ[3].
למען ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ח, כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע ללטביה, ר' שמעון סייע רבות בכלל ובפרט בנושאים הקשורים ליהודי רוסיה.
עם הזמן ספג הרבה מאדמו"ר הריי"צ ופעל במרץ למען חסידות חב"ד ואף נכח באסיפה חשובה בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ והרוגוצ'ובי אליו היה קשור והתקרב לדרך ליובאוויטש. אמנם בלבושו וזקנו נותר כפי שהיה.
בשבע ברכות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ט כסלו תרפ"ט נטל חלק בהתוועדות-סעודת שבע ברכות ובמהלכה אדמו"ר הריי"צ הורה לשגר מברק לאוהל אביו אדמו"ר הרש"ב וביקש מר' שמעון ויטנברג לעזור במשלוח.
בהתוועדות זו דיבר אדמו"ר הריי"צ דברי תוכחה קשים, על צעירים מבתים חסידיים, אשר נוגעים בזקנם ואמר מפורשות כי יש המגדלים זקן צרפתי בלבד ולא מסוגל לראותם. בעקבות דברים אלו בשבועות הבאים חלק מהצעירים הנוכחים בהתוועדות החלו לגדל זקן.
גם לאחר דברים אלו, ר' שמעון ויטנברג המשיך לפעול עבור חב"ד אך זקנו נותר כמקדם[4].
בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשואה חווה תלאות קשות והגיע למחנה בגרמניה, שם נספה עם בנו היחיד מנחם מענדל, והוא בן 42 שנה בלבד. בספר אלה אזכרה יש תיאור על פטירתו במחנה העבודה, ואילו ברשימת הרב אברהם גודין שפורסמה בשנים הבאות[5] צויין כי ר' שמעון נהרג בצעדת מוות (יחד עם אסירי בוכנוואלד) לקראת סיום המלחמה.
רעייתו סימא בת הרב חיים מאיר ראזין שמש רבותינו, נספתה בשואה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת י"ט כסליו תרפ"ט (סה"ש תרפ"ט ע' 58), על פועלו וסיועו לאדמו"ר הריי"צ.
- יהדות לטביה (ת"א תשי"ג) ע' 428 ואילך.
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' קח - קי.
- הרב יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי
- ספרים ומאמרים המתעדים את הרב מרדכי דובין, ראו בערכו.
- הרב זלמן הרצל נישואי הנשיאים
- מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד, גיליון פרשת דברים תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כך במקורות המתעדים את תולדות ויטנברג ולא מובהר איזה חסיד היה
- ↑ ביטאון חב"ד, כסלו תשל"א מאמר אודות ר' מרדכי דובין
- ↑ ימי תמימים ח"ז ע' 223
- ↑ ספר השיחות תרפ"ט, נישואי הנשיאים, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד
- ↑ [ סיפורו המצמרר של המקורב לרבי הריי"צ שנרצח בצעדת המוות https://col.org.il/news/146860] באתר COL