שינויים

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].==תולדות חיים==היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערת שוליים|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו שהוא גבוה טפח מן הארץו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

יחד עם בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[אדמו"ר הזקןארץ ישראל]] והרבה מ[[חיים מוולפאאנ"ש]] הקימו את החסידות הליטאיתהתקשרו ל' ר' שלמה, שכונתה בשם "כת הקרלינים"<ref>על ההקמה המשותפת ועודשהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, ראה אך כאשר החל [[כרם חבאדמו"דר הזקן]] גליון 4 חלק א'.</ref>להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

בתחילה כשנסע פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר' הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[מנחם מענדל מהורודוקרוסיה]] ל[[ארץ ישראלפולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]] הרבה מ. וממילא, חצי מה[[אנ"שעיירה]] התקשרו הייתה שייכת ל' [[אדמו"ר' הזקן]] וחצי לרבי שלמהמקרלין, שהיה מבקר לעתים קרובות במדינת ליטא-רוסיהעל פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, אך כאשר החל הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן להנהיג ]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את קהילת ההצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[חסידיםלוי יצחק מברדיטשוב]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמולימינו של אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

פעם רצה להתיישב בעיירה ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[ביעשנקוביץשקלוב]], אשר הייתה בתחומו של היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דוקא. פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, הוא ביקש מאדמוו[[אדמו"ר הזקן ]] שלח את רשותובניו לקבל את פניו. הוא הסכים בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך בג' תנאים: א, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[תורהאדמו"ר הזקן]] ובבעד נצחונה של [[עבודהרוסיה]]. על ב' דברים הראשונים הסכים , אך ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים(לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

פעם ביקר אצל אדמומסורת קרלין מספרת {{הערה|ספר "ר הזקןקדושת אהרן" - קארלין, ואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניוועוד. בביקורו ביקש מאדמו"}} כי במהלך המלחמה נהרג ר הזקן אשר יועיל להצטרף לחרם' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, בנוגע לב[[התנגדות לחסידותכ"ב תמוז]], אדמו[[תקנ"ר הזקן סירב לכךב]]. ביום זה נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו אדמו"ר האמצעי להתעלףאך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

בעת מלחמת לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.}} משמע כי בין השנים [[רוסיהתקנ"ה]]-[[פוליןתקנ"ו]], התפלל ביקר ב[[ליאזנא]]. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של רוסיהבעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של פוליןהרב [[ברוך אוברלנדר]], לפועל במלחמה זו נצחה רוסיההרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.

במהלך המלחמה נהרג חסידי ר' שלמה ע"י הקוזק ארמילוס, בכ"ב מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[תמוזמשיח בן יוסף]]. ביום במדרש מובא כי שמו של זה לא נוהגים שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרבאי אפשר שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[חסידתשנ"א]]י קארלין במנהגי [[ימי בין המצרים]] <ref>ספר "קדושת אהרן" - קארלין.</ref>}}.

חסידי ר' הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמשה עשר מתפללים. רבי שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה הי' היה בדבקות באמצע אמירת [[משיח בן יוסףכתר]], ולא שם לב למתרחש. במדרש מובא כי שמ של זה שיהרוג נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את משיח בן יוסף ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמשה ימים הוא "ארמילוסהיה שרוי בין חיים למוות, כשם זה שהרג אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את ר' שלמה<ref>הרב אסעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז סאיז דא א שור, קובץ "בית אהרן וישראלבאשעפער אויף די וועלט" - [[תשנ"א]]החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..</ref>

==ראו גם=הערות ומקורות=*ר' [[אהרן מקרלין]]== קישורים חיצונים ==

<referencesהרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http:/>/www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}{{הערות שוליים}}