הבדלים בין גרסאות בדף "שליח ציבור"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" <REF>[[תהלים]] ק"ל, א.</REF>", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב. | יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" <REF>[[תהלים]] ק"ל, א.</REF>", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב. | ||
| − | על פי מנהג חב"ד, האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[ | + | על פי מנהג חב"ד, האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]]). |
[[הרבי]] עולה כשליח ציבור (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: ו' תשרי, יו"ד שבט, כ"ב שבט, י"ג אייר. | [[הרבי]] עולה כשליח ציבור (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: ו' תשרי, יו"ד שבט, כ"ב שבט, י"ג אייר. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־20:56, 17 במאי 2011
שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לקדוש ברוך הוא.
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ.
מקום השליח ציבור
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת.
יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" [1]", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
על פי מנהג חב"ד, האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים תפילת מוסף).
הרבי עולה כשליח ציבור (חוץ מהשנים תש"ד, תשכ"ה ותשמ"ח) בימים: ו' תשרי, יו"ד שבט, כ"ב שבט, י"ג אייר.
