שינויים

[[תמונהקובץ:נתן_נתע_ברכהן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב נתן נתע ברכהן מקבל לעקח מהרבי]][[הרב]] '''שלום אורי נתן נטע ברכהן''' (בשם חיבה: '''נוט'קע''') - [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי ל[[לטביה]].

עד גיל ארבע למד ר’ נוטק’ע ר' נוטק'ע בחיידר, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר ‘'[[תורה ודרך ארץ (בית ספר)]]’ ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].

במשך כל שנות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בריגא זכה ר' נוטק'ע להיות אצלו שבע פעמים - בתפילות וב[[התוועדותעם הרבי|התוועדויות]], ואף זכה להכנס עם אביו ל[[יחידות]].

הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] היה הראשון שלמד עם ר' נוטק'ע חסידות, עוד בטרם למד בישיבת חב”ד חב"ד (בריגא לא הייתה ישיבת חב”דחב"ד). היו אז מעט ספרי חסידות והרבה כתבי יד. רק כשאחיו ישעיה חנוך התקבל לרבנות בעיירה ב[[עיירה]] גוסטינא, התחיל ללמוד בישיבת ‘'[[תומכי תמימים גוסטינא|תומכי תמימים]]’ שהיתה ' שהייתה קיימת בעיר זו.

לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם הישיבה ור' נותטקע נוט'קע עבר לריגא.

בעקבות זאת ביקש אדמו”ר הריי”צ [[אדמו"ר הריי"צ]] שה[[תמים|תמימים]] ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני).

גם ר' נוט'קע ניסה לצאת יחד עם ר’ ר' [[שמואל גורביץ]] אולם נתפס על הגבול ונעצר לכמה ימים. ר’ ר' [[מרדכי דובין]] השתדל בדרגים הגבוהים לשחרר אותם.

לאחר נסיעה מתישה הגענו הגיע לקולחוז במרחק 300 ק”מ ק"מ מ[[מוסקבה]]. במקום זה גר במשך כמה חודשים בהם סבל יחד עם משפחתו צרות רבות בגשמיות וברוחניות. מאוחר יותר, כשהגרמנים החלו להפציץ את האזור, ברח ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן ביודעו כי חסידים רבים הגיעו לעיר זו.

לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה

הרב ברכהן עצמו הבריח [[ביכלאך]] מחוץ לרוסיה. היה זה לאחר שנים רבות בהם ביקש לצאת מברית המועצות. פעם אחר פעם סורב. רק בשנת [[תשכ"ט ]] קיבל סוף סוף את האישור המיוחל. הוא החליט לצאת ועמו כמות גדולה של ביכלאך, למרות שידע כי אם ייתפס, לא רק שיישלל ממנו רשיון היציאה, אלא הוא ישלם על כך בשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

כשיצא מברית המועצות, בין שאר החפצים שלקח, היתה הייתה גם ספת סלון. בתוכה החביא את כל הביכלאך שהיו עבורו אוצר בלום. בתוך הספה מילא ספרי חסידות וכתבי יד. את הספה ביקש לשלוח יחד עם שאר הריהוט שנשלח [[ארץ הקודש|ארצה ]] באוניה.

כשהגיע לבדיקת המכס, החלו לפשפש היטב בכל החפצים. לא היתה הייתה פינה בה לא הגיעה ידם של שוטרי מעבר הגבול. עוד קודם לכן נודע לו שבין אנשי המכס ישנו גוי בשם אנטולי שאוהב לקבל שוחד. ר' נוטק'ע פגש אותו ולחץ את ידיו בחום בעודו תוחב לו בין האצבעות שטרות כסף. הוא בדק את הסכום ולא היה מרוצה. הוא שאל "ואיפה כסף בשביל אנטולי?...", בו במקום נתן לו מענק נוסף ומיד הוא נתן הוראה להחתים את כל המטען בחותמת המעידה שהמטען נבדק כראוי.

הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו [[מים ]] קרים לנפש עייפה.

בפעם השנייה נסע בשנת [[תשמ"ט]]. השליחות החלה במוסקבה ב[[מוסקבה]] והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך [[מחשבה ]] שיותר לא ישוב למקום.

בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהיתה שהייתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות.

בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה לאוכלוסיה לאוכלוסייה המקומית. הפעילות הייתה בעיקר סביב בית הכנסת: תפילות, התוועדויות, שיעורי יהדות, אירועים בחגים. עד מהרה ידעו יהודי העיר שיש ת ת יהודים וליהדות, ורבים החלו להגיע לבית כנסת ולפעילויות הרבות שקיימו הרב ברכהן ורעייתו.

ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ג]] בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, [[רוסיה]], אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד.

הרב ברכהן חתום על פסק דין הרבנים, שהרבי הוא הוא המלך המשיח. ביום חמישי [[כ"ה בחשוון]] [[תשס"ד]] נפטר, ואת מקומו בשליחות בריגא ממלא בנו הרב מנחם מענדל שיחי'.

*בנו הרב מנחם מענדל דובער ברכהן, [[לוד]]שליח הרבי ומנהל שמי"ר בריגא, לטביה.*חתנו הרב [[מרדכי מנשה גורליק]], [[נחלת הר חב"ד]].*חתנו הרב אברם [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]] - לוד, לודהנובר.

*[[שבועון בית משיח]] גליון 439.*זכרונותיו - [[שבועון בית משיח]] גליונות 425-426.*'''[http://www.chabadteshura.infocom/bmteshurapdf/indexMarinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=892 גיליון 439] - [[שבועון בית משיח]pdf השליחות הפתאומית לברזיל]''', זכרונות והדרכות מהרב ברכהן בתור תשורה מנישואי צאצאיו

*[http://www.chabadbeismoshiach.infoorg/bmLashon_HaKodesh/indexpdf/736.php?magazinepdf#page=bm_&status=goto_id&id=627 זכרונות של 49 ראיון ידיעות אחרונות עם הרב ברכהן חלק ראשון]*בתוך שבועון [http://www.chabad[בית משיח]] {{בית משיח|}}.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=647 זכרונות של הרב ברכהן חלק שני]

{{מיון רגיל:ברכהן, נתן נטע}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברכהן נתן נטע]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ברכהן נתן נטע]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|ברכהן נתן נטע]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ברכהן נתן נטעבתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ריגאשלוחי הרבי בברית המועצות]][[קטגוריה: אישיםבלטביה]]