שינויים

{{לפשט|}}'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]] , שבה נצטוו מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בחג הסוכות חובה בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, כשם שחובה לאכול בסוכה. בפרטים מסוימים, שינה בסוכה חמורה יותר אף מאכילה בסוכה. הפוסקים דנו בגדר חיוב השינה: אך יש טוענים שהשינה אינה חיוב אלא שיש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש שסוברים הסוברים שהשינה חלק מהמצוה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם המגורים עיקר הקביעות בסוכה נקבע בעיקר נוצרת ותלויה על ידי האכילה).

בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. יחד עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, והוזכרה מנהגם ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים לקולא להקלה זו: יש שטענו שהיא הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בחוץ בתקופה זו בארצות שונות , טעם המתקשר לדיןהמסתמך על הדין: '"מצטער פטור מן הסוכה; יש שטענו ", ויש הטוענים שאי היכולת לישן יחד לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.

[[חסידי חב"ד ]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שאי השינה נובע מקדושת הסוכה שאינה שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישן לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות|שיחותיו]]יו ביאר כמה פרטים בביאורו בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; היתכן איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.

על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} : "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו . הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.

וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} : "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".

אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} . ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.

הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}: "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה. ==מנהג אי השינה, וטעמו==למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.

כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפלהתפילה]], משם ל[[קרבן לקרבן מוסף]], משם ל[[תפלת תפילת מוסף|תפלת תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפלת תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}} , והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים [[מלקות|מלקין אותו]] וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה , דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}} וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.

ובזמננו על אף למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם... אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגיםבלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה.. שישנים שם קימעה.. {{הערה|1=([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} וכן כתב רבינו ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. 

מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} . אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.  במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}.

במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"דיש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|ספר השיחות תשרמ"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) א שם ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה.ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=ראה משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=305107949&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא225 נימוקי אורח חיים]על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.)}}

יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} . אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).

;איש ואישתוואשתו

והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.

;====כבוד וקדושת הסוכה ומקיפים דבינה====מנהג זה התבאר על ידי ה[[פי מסורת אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורתרי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע על ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים על שינה לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינהמקיפים דבינה]]) ועובדה זו שוללת . בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את השינה בסוכהההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה ( מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[זתש"אל]] ו, ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[מלכותליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:. אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|שמות לאראה בהערות בשיחה שם, יזומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה זוהר חלק א רמזכעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}. ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, א, חלק ג, רצחוממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, ב שו"ת וכהנהגת [[הרשב"ארב אחא]] חלק א סימן תכג.המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}}"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ" וממילא אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולםשהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. לעומת זאת, האור מקיף נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[בינהחסיד]] היא מובדלת מהעולם ושוללת ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את הנהגת האדם בענייני העולםרבותיהם ולציית להוראתם.וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש "שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל]).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

בדבריו מתבארהרבי במכתביו{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בלקוטי ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד 211רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ההנהגה של אי (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת שהוא משום שבשעה שהרגישו את קדושת בזיון בקדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמורומצטער) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו אף שאינו מציין את דבריו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'צעראור מקיף'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי מרוח הדברים נראה שמיוסדים על צער החסידים מקדושת הסוכהאמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}}ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר ואף ביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושההסיבה להקפדה על השינה דווקא, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[אצל חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער.בשנתו{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!.

הרבי במכתביו;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעיהדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הערה|ראה לקוטי שיחות שמות לא, יז. וראה זוהר חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים א רמז, א, חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה, רצח, ב שו"ת [[אדמוהרשב"ר האמצעיא]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתיתחלק א סימן תכג.}} ואף ביאר . ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הסיבה להקפדה על השינה דווקאהנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.בענייני העולם{{הערה|מדברי 1=הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}.

בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: : א. איך יתכן ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) :ב. כיצד ישנו לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות כל גדולי ישראל? וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם , ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתםלבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

 א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה , ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה.]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}.

בשנת [[תש"ןנ]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא בטענה ]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים'). וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}).{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}). במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין ] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.