שינויים

ה'''שינה בסוכה''' היא חובה על כל יהודי כחלק ממצוות הישיבה פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]] , שבה נצטוו מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]] ובפרטים מסוימים אף חמורה יותר מאשר אכילה בסוכה. הפוסקים דנו בגדר חיוב השינהנחלקו הפוסקים: יש הסבורים שאין מצוה עצמית לישון בסוכה, יש טוענים שהשינה אינה חיוב אלא שיש איסור לישן שאסור לישון מחוץ לסוכה, ; ויש שסוברים הסבורים שהשינה חלק מהמצווה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם המגורים עיקר הקביעות בסוכה נקבע בעיקר נוצרת ותלויה על ידי האכילה).

אם בפרטים מסויימים חמורה חיוב השינה בסוכה מחיוב האכילה. יחד עם זאת , קהילות רבות הקלו בשינה בסוכה גם חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בעוד מימי ה[[חג הסוכותראשונים]]הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים לקולה להקלה זו, : יש שטענו שהוא הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בחוץ בתקופה זו בארצות שונות. יש שטענו , טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה"; ויש הטוענים שאי היכולת לישן יחד לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.  חסידי חב"ד נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]]; שאי השינה נובע מקדושת , שקדושת הסוכה שאינה אינה מאפשרת לישן לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בביאורו בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: איך כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה? היתכן ; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה?! ; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה?.

את חיוב השינה נלמד בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}ודרשו על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} . מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} : "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו . הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם בגמרא שם בגמרא תיאור תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.

וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} : "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".וכך על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} , הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו, ו[[אדמו"ר הזקן.]]{{הערה|בשולחנו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרלט תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{להשליםהערה|*)חיוב גם עראי1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, לא אומרים ברכהה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, ועוד פרטי דינים. אשמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות)אין מצווה לישון , לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא איסור לישן מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם שו: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה"ע ועוד.  ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (הראיה מעירובהאקטיבית) ב)יש מצווה לישן , אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה , ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - רששיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורוראה בקטע הבא. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה. סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חזאולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"ל במילים י המובא להלן ובדף ז, א ד"תשבו כעין תדורו" כלומרה מאי לאו, בעירובין מד, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של האדםסוכה בג' דברים הללו. ובפרטי הגדרה ) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו נאמרו כמה פרטים, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה, שתיהושינה".וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה . אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה:. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענחהרבי בלקוטי שיחות{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב]חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מדייק מלשון חזמבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ל בגמראר הזקן{{הערה|שם=כח}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ולט, ה.ד}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא מצות ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכךהיא באכילה דווקא שעליה מברכים, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה שלא חסר לו בקיום מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן ישיבה בסוכה.

וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על ==מנהג אי השינה לשיטה זו, משום שהשינה וטעמו==למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה כלל אינה מצווה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.

אולם ישנם ראשונים===בזמן בית המקדש===כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{הערהציטוטון|רש"י המובא להלן ובדף ז[[ברייתא|תניא]], א ד"ה מאי לאואמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], בעירובין מדמשם ל[[תפילה]], א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מהמשם לקרבן מוסף, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערהמשם ל[[תפילת מוסף|סוכה כתפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה משם ל[[אכילה ]] ו[[שתיה ושינה"]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה.וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערהמונחון|איני|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)היתכן?}} וכן דעת ה, והאמר [[אדמו"ר הזקןרבי יוחנן]] בשולחנו.{{הערה|שם=לט: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה,דדהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יאסוכה נג, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}

הרבי בלקוטי שיחותוכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק כט עמוד 214 ואילךא סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין שנמנום זה מצווה פרטית. כלומרהיה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, אין במצוות ישיבה ושהייתם בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמוהיה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ר הזקן:ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|שם=לטגליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו,דא.}}על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתואין קבע לשינה". }} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכיםקיום המצווה, כמו כן בנוגע לאדם הפטור אולם על פי תורה משינה שינה בסוכה שלא לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר לו בקיום להם ב'שלימות' קיום מצוות ישיבה בסוכהסוכה).}}.

==המנהג בפועל וטעמו=זמן הראשונים===כבר בזמן בית המקדש מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא לישן ליתן מיטות שלנו בסוכהולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה... וכדברי הגמרא{{ציטוטוןהערה|"תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתרaspx? אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|req=40777&st=&pgnum=60 סוכה נאדף כו, א].}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.

וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן בספרו===מזמן פוסקי השולחן ערוך===מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=שו"ת התשב"ץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=138134122&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק104 נהר מצרים הלכות סוכה ג] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה חוץ לסוכה (וביאר הרבי שמלשון הגמרא שהיו מנמנמים על כתפי החברים מוכרח שהיה חוץ לסוכה משום שזה היה דווקא בשעה שהיו יחד בעת התפילה הקרבנות או בשמחה עצמה בשונה משעת האכילה שאף שהיתה . אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה היתה חוץ למקדש.{{הבהרה|בשעת האכילה היו ללא החברים? -כך משמע בשיחה ומה ההכרח? בשיחה משמע שיש מקור קדום שכך כתוב וצריך חיפוש}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46019155&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב גם לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} .

ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג במנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל בשינה נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} . וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה ]] פרק טז ט"ז הערה טז ט"ז בשם הרה[[מרדכי רוקח|האדמו"ק מבולגרייאר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז ]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז ]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן בירושלים ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}}כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}.

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו , אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה . ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.

יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} . אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).

;איש ואישתוואשתוהרמ"א מציע ביאור אחר לקולה לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו ", משום שנאמר "תשבו " ודרשו חז"ל "כעין תדורו ", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה , ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] , הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.

והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים , ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" , שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו כבנה , אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו , אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן ]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} ואינם . לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.

;===הטעם על פי תורת החסידות=======כבוד וקדושת הסוכה ומקיפים דבינה====מנהג זה התבאר על ידי ה[[פי מסורת אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורתרי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו ]] - [[ת"ש ]] עמוד 295.}} כאשר שמע על ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים על שינה לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה ]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינהמקיפים דבינה]]) ועובדה זו שוללת . בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את השינה בסוכהההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה ( מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[זתש"אל]] ו, ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[מלכותליקוטי שיחות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, בלקוטי שיחות חלק ג, רצח, ב שוכ"ת הרשב"א חלק א סימן תכגט עמוד 211.}}שהנהגתם של אדמו"רי חב"בששת ימים עשה ה' ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את השמים והארץהקדושה. אולם דבריו של אדמו" ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא אינם שוללים מהאדם לא שלל מהם את הנהגתו בענייני העולםאפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). לעומת זאתאלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, האור מקיף ומוכרח הוא שהרי תביעתו של בינה היא מובדלת מהעולם ושוללת הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}. ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת האדם בענייני העולם.החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|1=הרבי סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[http://wwwחסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל]).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

בדבריו מתבארהרבי במכתביו{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד 211רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ההנהגה של אי (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת שהוא משום שבשעה שהרגישו את קדושת בזיון בקדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמורומצטער) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{מקורהערה|זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו אף שאינו מציין את דבריו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'צעראור מקיף'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים מרוח הדברים נראה שמיוסדים על 'כל' החסידים ראה להלןאמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}}ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר ואף ביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לבהסיבה להקפדה על השינה דווקא, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[אצל חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער.בשנתו{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!.

הרבי במכתביו;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעיהדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הערה|ראה לקוטי שיחות שמות לא, יז. וראה זוהר חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים א רמז, א, חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין . ממילא הם אינם שוללים מהאדם את דבריו של האדמו"ר האמצעי ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתיתהנהגתו בענייני העולם.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקאלעומת זאת, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.בענייני העולם{{הערה|מדברי 1=הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}.

בדבריו של האדמו"ר האמצעי יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) ב. כיצד ישנו במשך הדורות כל גדולי ישראל?וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם , ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתםלבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ששמחת ש[[שמחת בית השואבה ]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

 א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה ]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת הגוף ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמוול[[אדמו"ר האמצעי ]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות ]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי ]] הוא ספירת הבינה , ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה.]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית ]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית ]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[צבי כהנא]] בעת ביקורו אצל [[הרבי]] במעמד חלוקת הדולרים בה העלה את סוגיית השינה בסוכה]]בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי בהתוועדות ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעויפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי ]] תש"ל).}}.

בשנת [[תש"ןנ]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב [[צבי כהנא בטענה ]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלזכ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמוה[[אדמו"ר הזקן ]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת הסה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת ]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים ]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיעים בקיאים בה דיים(וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים') . וראה התוודויות התוועדויות [[תשמ"ה ]] {{מקור|מתייחס לכךבאחד לכך באחד ההתוועדויות}}.}}).{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}.

*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רטבהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.

* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ופלפול ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית [[תש"ל]] עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול ו[[פלפול]] בביאורו של האדמו"ר האמצעי.*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דסוכות]][[קטגוריה:מנהגי תשרי]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנהשאינם מנהגי חב"ד]]