שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}חסידי חב"ד אינם '''ישנים שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]]''' , שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדר חיוב השינה נחלקו הפוסקים: יש הסבורים שאין מצוה עצמית לישון בסוכה, אלא שאסור לישון מחוץ לסוכה; ויש הסבורים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה). בפרטים מסויימים חמורה חיוב השינה בסוכה מחיוב האכילה. יחד עם זאת , קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה"; ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.  חסידי חב"ד נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]] "כיצד אפשר , שקדושת הסוכה אינה מאפשרת לישון בסוכה אשר בה יש בתוכה. [[הרבי]] ב[[מקיפים דבינהשיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו". פירושר האמצעי, ומהם: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.

כתוב את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}ודרשו על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י ]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} . מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} : "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה כו, בו.}} : "אוכלין ושותין '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"וישנים''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, אבסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה ואין ישנים אפילו שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.

וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ועל יסוד מקורות אלו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".וכך פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} , הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו, ו[[אדמו"ר הזקן.]]{{הערה|בשולחנו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרלט תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.

{{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון את חובת הדיור של האדם בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמבבמשך ימי החג הגדירו חז"ם שול במילים "ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רשתשבו כעין תדורו"יכלומר, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של תשבו כעין תדורוהאדם. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }}ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:

את חובת הדיור הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו כעין תדורושבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומרשדין הוא על השינה, אופן הישיבה כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".  ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה. סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של האדםסוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד. ובפרטי הגדרה }} החולקים על הנחה זו נאמרו כמה פרטים, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה, שתיהושינה".וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה . אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה:. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענחהרבי בלקוטי שיחות{{הערה|1=על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב]חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כחמבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, ב.}} ולשון ה[[רמבאין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ם]]ר הזקן{{הערה|הלכות סוכה ושם=לט, ה.ד}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא מצות ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכךהיא באכילה דווקא שעליה מברכים, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה שלא חסר לו בקיום מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן ישיבה בסוכה.

וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על ==מנהג אי השינה לשיטה זו, משום שהשינה וטעמו==למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה כלל אינה מצווה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.

אולם ישנם ראשונים===בזמן בית המקדש===כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{הערהציטוטון|רש"י המובא להלן ובדף ז[[ברייתא|תניא]], א ד"ה מאי לאואמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], בעירובין מדמשם ל[[תפילה]], א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מהמשם לקרבן מוסף, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערהמשם ל[[תפילת מוסף|סוכה כתפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה משם ל[[אכילה ]] ו[[שתיה ושינה"]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], מכאן ואילך לשמחת בית השואבה.וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערהמונחון|איני|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)היתכן?}} וכן דעת ה, והאמר [[אדמו"ר הזקןרבי יוחנן]] בשולחנו.{{הערה|שם=לט: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה,דדהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יאסוכה נג, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}

הרבי בלקוטי שיחותוכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק כט עמוד 214 ואילךא סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין שנמנום זה מצווה פרטית. כלומרהיה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, אין במצוות ישיבה ושהייתם בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמוהיה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ר הזקן:ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|שם=לטגליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו,דא.}}על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתואין קבע לשינה". }} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכיםקיום המצווה, כמו כן בנוגע לאדם הפטור אולם על פי תורה משינה שינה בסוכה שלא לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר לו בקיום להם ב'שלימות' קיום מצוות ישיבה בסוכהסוכה).}}.

==המנהג בפועל וטעמו=זמן הראשונים===למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה...{{להשליםהערה|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1=[http://www. לדורות לפנ"ז 2hebrewbooks. לרבייםorg/pdfpager. 3aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].לחסידים שמרגשים את האור 4}} וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי }} ורבינו מנוח{{הערה|על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא[[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.

על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על ===מזמן פוסקי השולחן ערוך===מנהג זה מעידים הראשונים המאירי המרדכי ורבינו מנוח ועוד ואחריהם הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז [[הטורי זהב]] ועוד , כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ . אולם ב[[ארץ ישראל ]] נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{מקור|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}}

כמו כן מצאנו שבזמן בית המקדש במנהג זה להקל בשינה נהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.גם נשיאי חב"ד{{מקורהערה|הרחבה בדברי הגמרא וכו'ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} בקשר לזה ביארו האחרונים(החל מאדמו"ר האמצעי{{מקורהערה|שם=אדה"ז}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הבהרההערה|תוס' הסברה מדוע לא היה1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} אולם יש שהקשו. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{מקורהערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|גליוני השהאדמו"ס למהרי ענגילר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(?מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.)}} יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הביתידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}}{{הבהרה|למה כי "נהוג לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כמה בשנת תשנ"ט שםא שונה הנוסח.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} .

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו , אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם, ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים ] על סעיף זה(באריכות ובחריפות).}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה.

יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי סוכה הלכה תשמא, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי סוכה דף מו ורבנו מנוח על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} . אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדםאין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה). ;איש ואשתוהרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו. והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}. טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים. ===הטעם על פי תורת החסידות=======כבוד וקדושת הסוכה====על פי מסורת אדמו"רי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]). בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער. מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש"ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}. ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה! הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}.

;איש ואישתועיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעיהרמהדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א מציע ביאור אחר לקולה והא על פי דיוקו בגמרא]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הבהרההערה|יש להרחיב בראיותיושמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}} שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שהאשה עצמה פטורה ככל ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[מצוות עשה שהזמן גרמאבינה]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמושהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}.

והקשו על ביאור הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח ט"ז סעיף קטן ט וביאור הגרבדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: :א שם ועוד.}} מכמה צדדים{{הבהרה|סתירת הפוסקים את ראיותיו- מ"א ביאור הגר"א ועוד.}} מדברי הגמרא{{מקור}} "ראויים כל ישראל לישב איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ואעפ"כ הסוכה כשרה. כמו (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן טענו שאילו בנה סוכה שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו לא יצא מלכתחילה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה המצווה.{{הערה|שולחן ערוך רמ"א סימן תר"מ סעיף ד.}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) :ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?

יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור וביאר הרבי על פי סברא האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו אמנם גם לא מצד דין סוכה 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתוחיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונהזה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})

ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף ט.}} שכתבו שהוא בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שמחוייב האדם לשמח את אשתו ברגל.האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):

כל הביאורים האמורים הם א. אף כשאשתו אינה טהורהשבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה.זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|דרכי משהעל דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, שולחן ערוך אדה"זט. פרקי דר' אליעזר יב).}} אלא שיש מקשים שביאורים אלו אינם מיישבים (וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את המנהג לאינם נשואיםהעניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).{{מקור}}

;כבוד הסוכהב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה,ומקיפים ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{להשליםהערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה{{הערה|"משאין כן אחרים, מוכרח כי יש גם סיבה כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על פי פנימיות התורה שלא לישון שינה בסוכה").}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

==שונות==[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי מבאר כי אורות .png|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אור מקיף|מקיפיןצבי כהנא]] של בעת ביקורו אצל [[ספירת הבינההרבי]] שורה במעמד חלוקת הדולרים בה העלה את סוגיית השינה בסוכה]]בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. הארה זו המשרה על האדם ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[רוח הקודשהתוועדות]] הינה הארה מיוחדתשל שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, ולכן יהודים שהרגישו "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכההמנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}.

בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון אחד מראשי הישיבות - הרב [[צבי כהנא]] בשאלה על אי השינה בסוכה? וביאר . הרביהשיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כ[[בעלז]], כי כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[חסידמחלוקת]]ים בין יהודים, ועל ידי כך - מעצם טבעם רוצים הם לחקות לעכב את רבותיהםה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער(טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים'). וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}. ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה! == ראו גם ==* [[סוכה]]* [[נוי סוכה]]* [[מנהג]]* [[התקשרות]]*[[שינה]]

*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[שערי הלכה ומנהגהיכל הבעש"ט]] אות רסחחלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דסוכות]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנהמנהגי תשרי]] ==קישורים חיצוניים==* [http[קטגוריה://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.