שינויים

באחד השנים בעקבות דברי חריפים של אחד מגדולי התורה ב[[חודש אלול]], מחה הרבי ואמר: המלך עומד בשדה, מראה לכל [[יהודי]] פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...{{הערת שוליים|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=439 וידיאו] הרבי קרא להם "מי שאינ וראוי להוראה ומורה", ואינו יודעים מהכל של דברי חכמים בנחת נשמעים, ומהדין ב[[שו"ע]] הוכח תוכיח את עמית ואל תשא עליו חטא, שיש לדבר באופן יפה, אך חודש אלול הוא חודש הרחמים,ובימים אלו בו נגזרים לעם ישראל שנה טובה ומתוקה ח"ו מלקטרג ומלפתוח פה לשטן.}} --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ל' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 00:43, 10 באוגוסט 2010 (UTC)

מלשון המשל משמע שהימצאותו :והביאור בזה,הן אמת שמציאותו של המלך בשדה היא לכתחילה שאינו כותב ש"מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש בלבושי המלכות ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם היות ומצד 'כוונת'ה[[עצמות]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים הכי נעלים) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו (גילויים) ויורד לשדה כי (מצד העצמות שלמעלה מגילויים) שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'יוצאגילויים'מצד ה'אור' , היציאה לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נחשבת והיא ירידה. מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותוכי שם עיקר תענוגו וכוונתו) ורק בחודש אלול יוצא?.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}}

:והביאור בזה,ולהוסיףעפ"י שיחת תשמ"ז ראה הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש ודודי לי)....{{הערה|לקו"ש כ"ו}} == הוספת הרבי מלך המשיח ==בשיחה למצויני צה"ל אומר הרבי מלך המשיח שה"מלך מקבל את כולם ''מאיר' בכל הדר תפארתו)בסבלנות''' ובסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", אולי אפשר להכניס ולציין את ההוספה הזאת מתחת להוספת הרבי הריי"צ או עכ"פ בהערת שוליי. אולם מצד כוונת ה{{אנונימי}}:לא ברור כ"כ מה 'ההוספה'--[[עצמותמשתמש:הנחה|הנחה]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:55, 10 בספטמבר 2015 (גם מתוארים וגילויים של כתר מלכות ולבושיו והדר יופיו ותפארתוUTC) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם::בציטוט המשל הרבי אומר את המילים הכתובות בליקוטי תורה ובתוך המילים מוסיף את המילה '''"בסבלנות"''', מילה זו אינה כתובה בליקוטי תורה. ואדרבה:::הבנתי, זו אבל השאלה האם זה רק תירגום של המושג בסבר פנים יפות או שאתה יכול גם להסביר בזה 'רעיון' חדש (שהרי פשוט שזה שהרבי הפליא את הוספת הרבי הריי"צ 'ויכולים' היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו ויורד לשדה כי שם עיקר התענוג. לא רק מפני הוספת המילה (ואם כן אף שמצד האדרבה זה לא כ"כ מובן מה ההוספה על 'גילוייםרשאים' השגם 'אוריכולים' הרי היציאה לשדה היא ירידה מצד ה) אלא שכפי המבואר, מתחדש בזה 'עצמותענין' אדרבה שם חדש, (ולכן בקטע המדבר על הוספה זו מצוטט גם דברי הרבי בזה (אף שטעון עריכה מחדש כי הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתוכתוב באופן לא מובן כלל!!))ופשוט שכל מילה של הרבי מדוייקת ומוסיפה אבל לכתוב שהרבי הוסיף תיבה בלי שיובן מה ההוספה המיוחדת שבזה אין נראה לענ"ד.{{הערה--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}}שיחה]] 11:44, 10 בספטמבר 2015 (UTC)

העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (ודודי לי)....{{הערה|שם=כ"והערות שוליים}}