שינויים

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בפני בענייני [[תלמידתורה]]יו או [[חסיד]]יובפני תלמידיו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו בכוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[תורהמוסר]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] והתחזקות ב[[עבודת ה'השם]] בהתבסס על .מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[פרשת השבועלקוטי שיחות]], מאמרי ומדרשי חזחלק י"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמיםט עמ' 161 (הערה 19). "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות}}.

==שיחות ב[[חסידות]]==בעולם החסידות קיבל המושג אצל אדמורי חב"שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה' ומתוך [[שמחהמאמר]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]]לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה' ול. [[אהבת ישראלהרבי]]. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[חסידדא"ח]]יו ומעריציובלבד. כמו כן ישנם בשיחות אלה היה הבעש"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיוהתייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

חלק משיחותיו ==בחסידות חב"ד==בדורות הראשונים של הבעל שם טוב נדפסו בספריםחסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[כתר שם טובאדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[צוואת הריב"שאחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.

==בגם ה[[חסידות חבאדמו"דר הריי"צ]]==בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[מאמרי"ב תמוז]] בו ה"משנת [[שכינהתרפ"ח]] מדברת מתוך גרונו" של הו[[רביח"י באלול]] ואין אומר המאמר, אלא כמשנת [[צינורתש"ג]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזיניםובהזדמנויות שונות. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[דעת]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים סגנון שיחותיו היו אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים עם רבם.

בממלך במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. לאחר מכן הודפסו שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[כ"ק הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]]ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, בסדרת שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[ליקוטי דיבוריםתשנ"ג]].

==בדור השביעי=מאפייני ====סגנון אמירת השיחות===שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן נאמרה בסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו נאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], והיו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד.

בדורות הראשונים לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[אדמו"רהתוועדות|התוועדויות]] אומר 'ווארט' פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או דברי התעוררות: שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהםפרשת השבוע, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]]כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים וענייניםכמבוא לביאור, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים. שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]ים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]]יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]]. ==ב[[דור השביעי]]==שיחותיו של הרבי (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר ולפי זה מנע יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתףהענין במלואו. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בהתוועדויות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. חלק נכבד מהשיחות נאמרו על ידי [[הרבי]] בזדמנויות שונות; לאחרי [[תפילה|תפילות]]לעיתים, כינוסי ילדים בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים ([[ראלי]]לפי תורת החסידות), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד. כמו כן, ריבוי פעמים - ובפרט בשנים האחרונות - נהג הרבילומר שיחה בפתאומיות (קודםאו) אחרי תפילות, וכן לפעמים בחלוקות דולרים וכיו"ב.בדרך כלל, פותחת השיחה במובאה התורנית, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם)הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

כמבוא לביאורעל השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסו בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]] משנת [[תשמ"ו]] ואילך החל הרבי להגיה את הענין במלואו. לעיתיםתוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים אלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יצאה לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (לפי תורת החסידותאדמו"ר שליט"א) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא|ספר השיחות]].[[קובץ:הרבי בשיחה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבי בשיחה על יד הסטענדר, [[חנוכה לייוו]] [[תשנ"ב]]]]

על ===מקום אמירת השיחות ===בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו חוזרים מיד לאחר ה[[התוועדות]] הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי צוות "ה[[חוזרהרבי]]ים" בראשות ר' ; לאחרי [[יואל כהןתפילה|תפילות]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום כינוסי ילדים ([[הנחהראלי]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות ), אסיפות למסיימות [[שיחות קודשבית רבקה]] (בשפת ה, מדריכות [[אידישקעמפ אמונה]]) ושיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים ואף היה שהרבי אמר שיחה מיוחד ל[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד מצוייני צה"ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגהקובץ:הרבי מליובאוויטש 2.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הגהההרבי בשיחה על יד הסטענדר]] על ידי מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי ונדפסו בסדרת הבאמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן היה בצורה פתאומית פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[לקוטי שיחותחלוקת דולרים|חלוקות דולרים]]או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.