שטוקהולם
שטוקהולם היא עיר בשבדיה ובה קהילה יהודית וותיקה. בשנות הצ' גרו בה רבנים חב"דיים בודדים וכיום השלוחים פועלים בה לחיזוק היהדות והחסידות.
רבה של שטוקהולם
בשנת תרצ"ב פנתה קהילת עדת ישראל בשטוקהולם אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידיו לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב יעקב ישראל זובער לכהן כרב בשטוקהולם[1]. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של שטוקהולם שבשוודיה, וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.
גזירת השחיטה
במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב ישראל חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין[2].
הצלה בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הרב זובער נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.
הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.
הרב זובער פעל בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[3].
אחרי סיום המלחמה, הרב זובער היגר לארצות הברית כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ התקבל בשנת תש"ח כרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון[4]
