עריכת הדף "שבת חזון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמייה של [[בית המקדש השלישי]] שמראים לכל יהודי בשבת זו]] | [[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמייה של [[בית המקדש השלישי]] שמראים לכל יהודי בשבת זו]] | ||
| − | '''שבת חזון''' היא כינוי המקובל לשבת האחרונה ב[[בין המיצרים]] הסמוכה ל[[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון [[ישעיה]] | + | '''שבת חזון''' היא כינוי המקובל לשבת האחרונה ב[[בין המיצרים]] הסמוכה ל[[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון [[ישעיה|ישעיהו]] בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". |
שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת דברים]]. | שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת דברים]]. | ||
==מנהגי שבת חזון== | ==מנהגי שבת חזון== | ||
| − | {{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}} | + | {{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}} |
| − | לאחריה מתחיל שבוע שחל בו | + | לאחריה מתחיל [[שבוע שחל בו תשעה באב]], |
| + | בו נוהגים מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. | ||
היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}. | היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן{{הערה|[[הרב מאפטא]] כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".}}. | מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן{{הערה|[[הרב מאפטא]] כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".}}. | ||
| − | רבי [[הלל מפריטש]] מביא בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/2/1/index.htm לקוטי שיחות, כרך ל"ט]}}, ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת לאב שתפר [[בגד]] לבנו אולם קרעו{{הערה|1=ראה [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=2 הערה בקובץ הערות וביאורים מאת הרב גרונר, הדן בחילוק מי קרע את הבגד, האבא או הבן].}}, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעיתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ו[[אהבה]] לבגד, וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד. | + | רבי [[הלל מפריטש]] מביא בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/2/1/index.htm לקוטי שיחות, כרך ל"ט]}}, ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת לאב שתפר [[בגד]] לבנו אולם קרעו{{הערה|1=ראה [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=2 הערה בקובץ הערות וביאורים מאת הרב גרונר, הדן בחילוק מי קרע את הבגד, האבא או הבן].}}, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך [[בגד]] שלישי והראה אותו לבנו לעיתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ו[[אהבה]] לבגד, וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד. |
במחזה זה כמה פרטים: | במחזה זה כמה פרטים: | ||
* הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא '''גם''' לרשעים אלא בעיקר לרשעים{{הערה|שם=חלק ט}}. | * הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא '''גם''' לרשעים אלא בעיקר לרשעים{{הערה|שם=חלק ט}}. | ||
* הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו{{הערה|שם=חלק ט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=52&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך].}}. | * הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו{{הערה|שם=חלק ט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=52&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך].}}. | ||
| − | *בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד ל[[בת קול]] הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו{{הערה|שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ז.}} | + | *בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד ל[[בת קול]] הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ז.}} |
==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר [[רחמים]] על יושבי [[ארץ הקודש]] שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו הייתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו [[הרב חודקוב]] שיארגן מנין לתפילת מנחה{{הערה|1=ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Weingarten%20-%20Sivan%2025,%205771.pdf תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14].}}. | בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר [[רחמים]] על יושבי [[ארץ הקודש]] שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו הייתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו [[הרב חודקוב]] שיארגן מנין לתפילת מנחה{{הערה|1=ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Weingarten%20-%20Sivan%2025,%205771.pdf תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14].}}. | ||
| − | לאחר [[הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ | + | לאחר [[הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ ב[[כפר חב"ד]], וההתרגשות מהמפגש עם שלוחי הרבי הייתה כה גדולה, עד שאחד מהאורחים בכפר חב"ד באותה שבת שלא נמנה על חסידי חב"ד, התבטא ש"אצל החסידים השמחה בשבת חזון גדולה יותר מהשמחה ב[[שמחת תורה]]{{הערה|1=מפי הרב [[אברהם מייזליש]] ב[[תשורה]] [http://www.col.org.il/pics/inbox/.342312_2594525.pdf מעשה אברהם] ע' 18.}}. |
| + | |||
*בשנת [[ תש"ל]]עם סיום [[מלחמת ההתשה]],;הורה הרבי לרב [[טוביה פלס]] במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא{{מקור}}. | *בשנת [[ תש"ל]]עם סיום [[מלחמת ההתשה]],;הורה הרבי לרב [[טוביה פלס]] במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא{{מקור}}. | ||
| + | |||
*בשנת [[תשמ"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על 'מבצע [[עשה לך רב]]', במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו [[משפיע]] אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות. | *בשנת [[תשמ"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על 'מבצע [[עשה לך רב]]', במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו [[משפיע]] אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות. | ||
| + | |||
*בשנת [[תנש"א]] חלה שבת חזון ב[[תשעה באב]], ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל. | *בשנת [[תנש"א]] חלה שבת חזון ב[[תשעה באב]], ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל. | ||
| שורה 56: | שורה 60: | ||
'''שיעורי וידאו:''' | '''שיעורי וידאו:''' | ||
| − | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001343 זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים]'''- שיעור עם הרב [[נחמיה וילהלם]], ממתק לשבת {{וידאו}} {{בית חבד}} | + | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001343 זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים]'''- שיעור עם הרב [[נחמיה וילהלם]], ממתק לשבת {{וידאו}} {{בית חבד}} |
| − | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/ | + | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F/ מי זוכה לראות את בית המקדש בשבת חזון?]''' - שיעור עם הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} ו' אב תשע"ה |
| − | {{ | + | {{הערות שוליים}} |
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[קטגוריה:בין המצרים]] | [[קטגוריה:בין המצרים]] | ||
