שינויים

{{מצוותפירוש נוסף|נוכחי=יום שבת קודש|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת שבת]]}}מצוות [[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]][[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצרים לשולחן שבת]]'''שבתיום השבת''' היא הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות ביום השביעי, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. על הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטוונו ב[[תורה]] "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".

בקבלה ובחסידות מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת האורות למקומם. מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. מבואר כי בטעם המצווה על פי [[ימי החולתורת הנגלה]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות הוא מכיון שעל [[ביהקב"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]]נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[אצילותתורה]]{{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}.

==ענינו==מצוות ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. ועניין מלאכות אלו הוא [[עבודת הבירורים|עבודת הבירוראותיות]] בעולם הזה. כך מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהם, כי הוא יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, לכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים"תשב", שהוא תיקון ללבושי האדם. והבונה וכיוצא בו שענינה הוא תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ושיבת ה[[לבושיםאורות]] ובתיםלמקומם.

וכל בירור זה הוא ממבואר כי ביום השבת ישנה [[רפ"ח ניצוציןעליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] שנפלו . ב[[שבירת הכליםימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] בעולמות שיורדת [[בי"עמלכות דאצילות]], וצריך להעלותם מבעולמות [[בי"ע]] ללברר את ה[[אצילותניצוצות]]. שעולם אצילות הוא , וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[עולם התיקוןאצילות]] שכבר נתקן שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.

וכל ==בתורת החסידות ==מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת.===מהות הל"ט מלאכות===טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן. בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו. ===האיסור לעשותן בשבת===מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".

א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, “לא {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”מחר}}; [[מחשבה (לבוש)|מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”עשויה}}.  חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו. == ראו גם ==* [[שבת מברכים]]

חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה ==קישורים חיצוניים==*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת גם ממחשבה]''', ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו. בהוצאת [[מכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}}

{{שבת}}{{חגים ומועדים}}[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:חגים וזמניםשבת|*]]