שינויים

[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]]]]

רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של [[רוסיה]], מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, והיא עיר הבירה של מחוז רוסטוב כולו. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.

[[כ"ח חשוון [[תרע"ו]]]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים.

==העתקת [[אדמו"ר הרש"ב ]] לרוסטוב==

בגין מצב בריאותו של [[אדמו"ר הרש"ב ]] הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם הראשונה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים.

במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של [[אדמו"ר הרש"ב ]] נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה.

בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה ]] העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה.

המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון [[תרע"ח]], הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.

בעקבות עזיבת [[אדמו"ר הרש"ב ]] את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]].

על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע"ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו:

בסוף חורף [[תרפ"א ]] התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על [[הרבי הריי"צ ]] מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות.

בחודש ב[[חודש תשרי ]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'.

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדותעם הרבי|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

לאחר עזיבת [[הרבי הריי"צ ]] את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה"ח ר' הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.

בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]].

בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם [[הרבי הריי"צ ]] את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות.

מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה וה[[אהבה]] והאחדות שררו במקום.

ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף [[תרפ"א]], [[הרבי הריי"צ ]] הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות [[מקווה ]] חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד [[מקווה ]] בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד [[מקווה ]] בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ.

גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה [[מקווה ]] חדש.

בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל [[הרבי הריי"צ ]] ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[אליעזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]].

החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את [[בית עלמין|בית-העלמין]] בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב ]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ ]] שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף ה[[גוף]] הקדוש היה שלם, והטלית וה[[טלית]] שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.

בשבת ב[[שבת]] פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז [[מנחם אב ]] קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול.

בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט [[מנחם אב ]] תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום.

רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו [[מוסקבה ]] ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים.

לאחר נפילתה של ברית המועצות בשנת [[תש"נ]], חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של [[אדמו"ר הרש"ב ]] בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב [[אלישיב קפלון]].

לימים נגאל ביתם של [[אדמו"ר הרש"ב ואדמו]] ו[[אדמו"ר הריי"צ ]] על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ומקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס.

*הרב '''[[אליהו יצחק הכהן''' ]] - היה מראשי ארגון [[אורטודוכס]] והיה הגורם לביאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]לרוסטוב.

*הרב [[שמאי וויגאן]].

בחודש ב[[חודש חשון ]] [[תשס"ח ]] גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה שלשהיה של שהיה בלתי חוקית, ובעולם החב"די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב"דיים שונים יכלו למנוע את המעשה.

לאחר זמן קצר, שב השליח הרב הראשי לרוסטוב [[חיים פרידמן]] מכינוס השלוחים, וכניסתו למדינה נאסרהלעשר שנים. כיום פועל בעיר השליח ביום שני י''ד טבת תשע''ח הוא נכנס לרוסייה בפעם הראשונה אחרי 10 שנים הוא הוחלף על ידי הרב [[חיים זנצינגרדנצינגר]]. כיום שליח הרבי ורב העיר הוא הרב [[שמואל סטולין]]

* מנחם מענדל ערד, '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב]''', [[שבועון בית משיח]], ב [[ניסן ]] התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד עיירות ברוסיה]]