רוח הקודש

רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל.

הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד^{[דרוש מקור]}.

מפרשים ומחברים

אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש .

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש .

ענין רוח הקודש

ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה.

מדריגתו

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

• חכמה: "קודש" מורה על ספירת החכמה. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מנבואה. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר בשמחת בית השואבה היו "שואבין רוח הקודש", ולכן אמר הצמח צדק על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת משיח".

• דעת: בפסוק כתוב "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש רש"י "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין המוחין למדות, כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של 'רוח' שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא ספירת החכמה - מוחין.

• מלכות: במגילת אסתר "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מבת קול.