עריכת הדף "רב המנונא סבא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''רב המנונא סבא''' הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול [[אליהו הנביא]] להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=7d35f804-7ea9-4f6a-a47d-9815e95a1b32&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=240 חלק ב'].}}.
+
'''רב המנונא סבא''' הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול אליהו הנביא להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=7d35f804-7ea9-4f6a-a47d-9815e95a1b32&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=240 חלק ב'].}}.
 
==שורש נשמתו==
 
==שורש נשמתו==
נשמת רב המנונא סבא הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] ד[[ים העליון]] שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא".  
+
נשמת רב המנונא סבא היתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת הנשמות דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא".  
  
[[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכפי הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן [[דג|דגים]] אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב {{ציטוטון|אם את כל דגי הים יאסף להם}}, ואפילו עופות שנבראו מו הרקק ([[מים]] ו[[עפר]] מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם [[נברא|נבראים]] הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב [[מקווה|מקואות]] ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של [[רבן שמעון בן גמליאל]] {{ציטוטון|שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים}}, שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת [[מים]] גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו.  
+
[[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתור תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן [[דג|דגים]] אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב {{ציטוטון|אם את כל דגי הים יאסף להם}}, ואפילו עופות שנבראו מו הרקק ([[מים]] ו[[עפר]] מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם [[נברא|נבראים]] הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב [[מקווה|מקואות]] ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של [[רבן שמעון בן גמליאל]] {{ציטוטון|שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים}}, שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת מים גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו.  
  
על דרך זה מסביר המהר"ש, שה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו [[דגים]] שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.
+
על דרך זה מסביר המהר"ש, שהנשמות דאצילות כמו נשמת '''רב המנונא סבא''' היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם הנשמות דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}.
  
 
==מנהגיו==
 
==מנהגיו==
מופיע ב[[זוהר]] שהוא נהג להתפלל על מזונותיו בכל יום, גם בהיותם מונחים לפניו. [[הצמח צדק]] מבאר, שלמרות שהשפע שמגיע מן השמים גם בנוגע לפרנסה נקבע ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]], בכל זאת זה עדיין אור רוחני, ובכדי להמשיכו בגשמיות צריך "דין ומשפט", ולכן אומרת הגמרא{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} טז, א.}} ש"אדם נידון בכל יום" - בכדי להמשיכו באופן של שפע גשמי{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/45/index.htm מצוות תגלחת מצורע].}}. אמנם רב המנונא התפלל גם כאשר המזון הגשמי היה מולו, מכיוון שהקב"ה מהווה ומחייה את העולם כל רגע מחדש{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה - פרק א']].}}, ועל כן הוא התפלל שיקבל את המזון גם ברגע הבא{{הערה|אמנם ישנם מקומות בהם מובא מאמר זוהר זה על [[רב ייסא סבא]], ולא על רב המנונא}}.
 
  
 +
הוא היה נוהג להתפלל בכל יום ויום על מזונותיו. אדמו"ר הצמח צדק מסביר כי שפע הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך שפע ואור חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.
 +
 +
עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא אור רוחני, נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות הגשמיות בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון{{הערת שוליים|[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע}}.
 
==נשמתו של אדמו"ר האמצעי==
 
==נשמתו של אדמו"ר האמצעי==
מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן בהיותו ב[[ז'לובין]] על [[החתונה הגדולה בז'לובין]] למה מניח את בנו הרב [[אדמו"ר האמצעי|רבי בער]] לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד כי משורש נשמתו, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם [[רשב"י]] לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=42 כתבי הרח"א ביחוסקי]}}.
+
מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן  
 +
בהיותו בז'לובין על החתונה למה מניח את בנו הרב [[אדמו"ר האמצעי|רבי בער]]
 +
לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך
 +
לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיצ'וב
 +
ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבעה ברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיצ'וב מרזין שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיצ'וב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם רשב"י לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=42 כתבי הרח"א ביחוסקי]}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{תנאים}}
 
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|המנונא]]
+
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|המנונא]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)