שינויים

|תמונה=[[קובץ:תורת שמואלמיוחס למהר"ש.jpg|250px]]

|תיאור=שער ספר ציור, כנראה של אדמו"ר המהר"ש, שמקורו במשפחת [[לקוטי תורה תורת שמואל דבורה לאה גינזבורג (ספר)|תורת שמואל]] של בת אדמו"ר המהר"ש)|גינצבורג]], מצאצאיו

|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי ]] [[תרמ"ג]]

|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רבותיו=[[הצמח צדק]]

|חיבוריו=[[תורת שמואל]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה - [[ליובאוויטשי"ג בתשרי]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמותרמ"ר הצמח צדק)ג]] ו) הוא ה[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום הרביעי בשושלת [[יאדמו"ג בתשרי]] [[תרמרי חב"גד]] ומנוחתו כבוד ב. טבע את הפתגם והשיטה [[ליובאוויטשלכתחילה אריבער]] ליד ציון אביו.

==קורות תולדות חיים=====ברית המילה ושנות הילדותלידתו===ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] והרבנית[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]].

ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדקב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] להשכים לתפילת (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[שחריתהיום יום]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם ראך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[חיים אברהםתקצ"ג]] בן ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[רבנו הזקןספירת העומר]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשתעתיים אחר חצות היום והאב }} כנגד ספירת "[[הצמת צדקספירת התפארת|תפארת]] עדיין היה סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר ר' חיים אברהם: שבתפארת"הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממניובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו" (עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא ר [[הצמח צדק מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: "ה]] ורעייתו הרבנית [[בריתחיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] יהיה היום". ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. ר' חיים אברהם עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במחשבותיו,

בני הצמח הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק דברו בעניני ]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תורהתקצ"ב]] ו, על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[חסידות]מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, והתרגשות הקרואים הלכה וגדלהעל ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק לחדרו לשאול את פיובחדר ופניו אל הקיר, אבל וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"רהצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים אברהם עכב את שלוחה. כעבור שעה השלישית יצא שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק שוב מחדרו, בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהיה היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ואמר שלא יתפללו )|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[מנחהתהלים]] כי בקרוב יהיה הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה על דבר קריאת שם הנולד וציוה להכין מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את הילד. וילך התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה"מנין" והתחיל סדר הברית. ויקראו שמו ביקראל שמואל.

במהלך הסעודה שלאחר ===הברית שאל בן ===ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק ]] להשכים לתפילת [[המהרי"לשחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "על שם מי קראוהוהוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זהבפנים צהובות ועיניים דומעות, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדקואמר: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצקהברית יהיה היום" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביאולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

מספרים בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על דבר הולדתו והידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[ברית מילהצמח צדק]]: אחרי השריפה בשנת נצלו את הזמן ל[[תקצ"בלימוד החסידות|לימוד חסידות]]משותף, אם כי ביתו של [[הרבנית אשת הצמח צדק]] שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא נגעה בו האשעושים את הברית, הוחלט אשר יקנו חלקת אדמה ויבנו עליאך ר' בית גדול עם בית המדרשחיים אברהם עצר אותו. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית לאחר השעה השלישית יצא הרבי קורות וקרשיםשוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי רצה לחנוך את ביתו ב[[חג השבועות]], אמנם הרבנית אדיר חפצה היה ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, ואמר שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של יתפללו [[פסחמנחה]] ומהם המטה של עץ שעליה נפו הקמח של המצה שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשהכי בקרוב מאד יתקיים הברית, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה.ויצו את בניומועט יצא לברית, רבי [[ברוך שלום]], רבי [[יהודה ליב]] ורבי [[חיים שניאור זלמן]] כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ' (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש"תקבל את הולד" ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביאכאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פהhttps://anash.נוהג היה אדמו"ר הצמח צדק לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחהorg/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, ואחר הבחינה היה נותן להם מתנות כסף. [[אדמו"ר מהרבאתר אנ"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה)}}.

בקיץ שנת תר"א כבר ===נעוריו===היה נוכח לשמוע אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[מאמרחסידים]]י דא"ח מאביוואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.

בשנת תר"ג באו לבהיותו בן שבע למד אצל ה[[ליובאוויטשמלמד]] הרבנים הגאונים רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[דוד לוריא מביחאווגמרא]], רבי עם [[נחמיה מדוברובנהפירוש רש"י]], רביותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.נוהג היה אביו ה[[יצחק אייזיק אפשטייןצמח צדק]]לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, רבי [[פרץ מבעשנקאוויטשאדמו"ר מהר"ש]] ועודהיה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב ויאמר לו הצמח צדק: "על [[דוד לוריאספירת התפארת|תפארת]] התפלפל עם המהרשבתפארת אין זו פליאה"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצבקיץ של שנת [[תר"צ: הא]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[ברית מילהמאמר]] שלו היה בתפארת שבנצחי חסידות של אביו הרבי.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחדבשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.

בחודש אלול תר"ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר מהר"ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי' בקי בספרים אשר יש לך מכבר). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת היה הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש לכ"ק אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ"ק בגיל עשר הוציא אותו אביו אדמו"ר הצ"צ: קח איזה ספר שיהימה' מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ"ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו גם כןספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ"ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכוחדר'. ויתפלא הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ"ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כל כך הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ"ק אדמו"ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - היה מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב היה קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה היה מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספריםעקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד החל להתמיד בלימוד [[משניות ]] בעל פהבנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד אתו ג' איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים ]], ואחיו הרה"ק הרב ר' [[ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לפני ה[[בר מצוההצמח צדק)|ברוך שלום]] אמר לו אביו ללמוד לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[משניות]] בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניארבנו הזקן]] באותיותיהם.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה יפה ובהירבקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לכל אחד מבניו העניק בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[מגילת אסתרספר התניא]] שכתב בכתב ידובאותיותיהם.

===חתונתו===בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"שסמיכה]];נישואים ראשוניםבשנת " מהרבנים [[תר"זיצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]], כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסוןשניאור זלמן פרדקין]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמןהלל מפאריטש]]ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

החתונה נחגגה בבעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[יום שישיאדמו"ר המהר"ש]] פרשת נשא בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[ח' בסיון]] [[תרסופר סת"חם]]וכתבו היה יפה ובהיר. בתוך ימי הלכל אחד מבניו העניק [[שבע ברכותמגילת אסתר]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[מגילת אסתר של אדמו"ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליוןהמהר"ש|היכלו הקדוששכתב בכתב ידו]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

;נישואים שניים==חתונתו==שנה לאחר מכן, פנתה ===נישואין ראשונים===בשנת [[הרבנית שיינאתר"ז]], אשת כ"ק כש[[אדמו"ר האמצעיהמהר"ש]]היה בן 14, לחתנה, כ"ק התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהרהמהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה)| שטערנא שניאורסון]], בנות בתה שרה וחתנה בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר' אהרן משקלאבהצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

לשאלת החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל)|ברוך שלום שניאורסון]], ואילו שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם השידוך הנאדמו"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי ר המהר"אשת חבר כחברש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של אשת חבר! החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה===נישואין שניים===שנה לאחר מכן, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה פנתה [[הרבנית רבקהשיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג , לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותרוהציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, חתן טוב מבנות בתה שרה וחתנה ר' [[ניעזיןאהרן משקלאב]].

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו לשאלת הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, אשר הייתה עסוקה שם. הלך ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן לבקש את ברכתה, אולם היא ? השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.

כשנוכחה אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית לדעת שהחתן לא יוותררבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, ביקשה מים לרחוץ את ידיהמאוחר יותר, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי חתן טוב - הרב למפרט מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלינייז'ין]] יחולו על ראשך! .

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[דאתר"חי]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

*בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[הרזדא"אח]].

*רבי שלום דובער, - ידוע ש[[אדמו"ר הרשהמהר"בש]]התנהג בעשירות.

*ר' בשנת [[תר"ח]] נסע [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים.

*בשנת [[דבורה לאה גינזבורג (בת תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.

*בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקאהצמח צדק]]בעניינים ציבוריים.

===עסקנות ציבורית לפני הנשיאות===בשנת [[תר"ח]] נסע אדמו"ר המהר"ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו"ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע לגרמניה ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק ]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש ]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא ]] וזאמוט.

כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], ואדמונפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש ]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחריו - אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שולייםהערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי ב[[מוצאי שבת ]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש ]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמומאדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שולייםהערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד ]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש ]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועודו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש ]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל. בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}. ==לכתחילה אריבער=={{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}{{ציטוט|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}} תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער". הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]]. המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[תשובה]]. בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.

בשנת ==[[תרכ"חהסתלקות]] נסע לו==[[צרפתקובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכתרמ"טב]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[תרי"לג בתשרי]]-[[תרתרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"מד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] נסע פעמים רבות(בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבורייםבהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. בשנת מנוחתו כבוד ב[[תר"מליובאוויטש]] השתדלליד ציון אביו, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום אדמו"סופות בנגב" {{מקור}}ר הצמח צדק.

==הסתלקותוצורת קלסתר פניו וציורו==בשנת [[תרמקובץ:מיוחס למהר"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[יש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ג בתשרי]] [[תרמר המהר"גש.]] [[הסתלקותקובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". מנוחתו כבוד צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב[[ליובאוויטש.]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

==תמונתו=={| class=בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"wikitable" style="float: left; text-alignמ, כותב הרבי, בין היתר: center;"|-| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|200px|תמונה משוערת של אדמובנוגע לאדמו"ר המהרמהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורגשגם ממנו אין תמונה (לפנינו, מצאצאי אדמו"ר המהרכי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)"ש.]]| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|200px|"תמונת אדמו"ר המהראת המילים "שלפנינו" שפורסמה בעיתון ו"אלגמיינער ז'ורנאליש אומרים". צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הדגיש הרבי מוהר"שבהערה.]]| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png{{הערה|שמאל|ממוזער|250px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהרהתוועדויות תשד"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתיתמ חלק א' עמוד 539 .]]|}}

כיום לא ידוע לנו על בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה ודאית של אדמומאדמו"ר המהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו.{{הערה| תוכן קצר - תש"ר המהר"ש:נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}

#תמונה הקיימת בלא ידוע על ציור ודאי של [[ספריית אגודת חסידי חבאדמו"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי ר המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.:

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] התייחס הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]. צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' [[אברהם זלצמן]] שראה התמונה בביתו של [[הרבי הרש"ב|הרבי רש"ב]].#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[שיחהאדמו"ר המהר"ש]] לנושא התמונה עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש:.

מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[אדמוריי"ר המהר"שצ|בעל הגאולה]]בארץ ישראל ביקורו הידוע, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר הריימהר"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר מהרהמוהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו עוד ..את אדמו"ר מהרהמהר"ש, שכאשר לא ראה בפעם הראשונה עשיריות בשנים ובראותו את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהרהמהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטותהתעלף מיד.}}

==מספריוילדיו==*''הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].*ר'[[לקוטי תורה - תורת שמואל אברהם סנדר שניאורסון (ספרבן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].*ר''' שניאור זלמן אהרון, - מ[[מאמרהרז"א]]יו וכתבי יד.*'''רבי שלום דובער, - [[שואדמו"ר הרש"ת ב]].*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]]מאת ר'[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ'נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ'55 - 56.}}.*ר'''[[אגרות קודש מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]'''.

*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''

*[[ב' אייר (באייר#מנהגים)]] ==לקריאה נוספת==

* הרב וייצהנדלר, '''[http://wwwhageula.shturem.netcom/uploads/source/11_11/027/indexweb_panasaim_07.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר מוהרהמהר"ש] - רשימת מ[[אדמועם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ר הרייז {{PDF|}}* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"צ]] על שנת [[תרכ"ו]] - [[אתר שטורעם]]ד}}* הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[httphttps://wwwfiles.moshiachanash.netorg/uploads/blind2020/hebrew07/hhh15_171181.htm#5 pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net, גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}* [http[מנחם ברונפמן]], [https://www.chabadalysefer.infocom/phpmahrash1/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר מהרהמהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד] {{שמע}} - {{אינפו}}, באתר "עלי ספר"

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' באיירי"ג בניסן]] - [[תקצתרכ"דו]] - [[י"ג בתשרי]] - [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]