שינויים

|תמונה=[[קובץ:תורת שמואלמיוחס למהר"ש.jpg|250px]]

|תיאור=שער ספר ציור, כנראה של אדמו"ר המהר"ש, שמקורו במשפחת [[לקוטי תורה תורת שמואל דבורה לאה גינזבורג (ספר)|תורת שמואל]] של בת אדמו"ר המהר"ש)|גינצבורג]], מצאצאיו

|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי ]] [[תרמ"ג]]

|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רבותיו=[[הצמח צדק]]

|חיבוריו=[[תורת שמואל]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]|ראו=[[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]]}}'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה - [[ליובאוויטשי"ג בתשרי]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמותרמ"ר הצמח צדק)ג]] ו) הוא ה[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום הרביעי בשושלת [[יאדמו"ג בתשרי]] [[תרמרי חב"גד]] ומנוחתו כבוד ב. טבע את הפתגם והשיטה [[ליובאוויטשלכתחילה אריבער]] ליד ציון אביו.

==ביוגרפיהתולדות חיים=====לידתו וילדותו===ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו,בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו״ר הצ״צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.

מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של אדמו״ר ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר ]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה.ויצו את בניו הרה״ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ׳ (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש״תקבל את הולד״ ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביא|חיה מושקא]].

בהיותו ===הברית===ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח[[רבנו הזקן]]. הי׳ בקי בתורה וחלק גדול מנ״ך ולומד גמרא כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם פירוש רש״י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו הי׳ משנן תנ״ך בעל פהמוזמנים יותר חשובים ממני".נוהג הי׳ אדמו״ר הצ״צ לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב״חדר״לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, אשר רובם היו מבני המשפחהבפנים צהובות ועיניים דומעות, ואחר הבחינה הי׳ נותן להם מתנות כסף. אדמו״ר מהר״ש הי׳ מצרף סכומים אלו למה שהי׳ מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצ״צואמר: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאההברית יהיה היום" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה)ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

בקיץ שנת תר״א כבר היה נוכח לשמוע מאמרי דא״ח מאביובנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

בשנת תר״ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוובמהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, רבי נחמי׳ מדובראוונע[[המהרי"ל]], רבי יצחק אייזיק מויטבסקעל שם מי נקרא בשם זה, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועודשכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם מהר״ש בלימודו והמוהר״ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצ״צ סיפר ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו ע״ד הוויכוח והנצחוןהצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, ויאמר הצ״צ: הברית מילה שלו הי׳ בתפארת שבנצחשקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".

בגיל עשר הוציא אותו בילדותו קישר אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחדאת העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}.

בחודש אלול תר״ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש===נעוריו===היה אוהב מלאכה וגילוף. כ״ק אדמו״ר מהר״ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ״ק אביו, בא מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר אחד ה[[חסידים]] ואמר לו הוד כ״ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי׳ בקי בספרים אשר יש אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך מכבר)אולר במתנה. (וכנזכר לעיל אשר בכל עת הי׳ הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש קונה השיב לו ספרים). ויענה הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש לכ״ק אביוהילד: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ״ק אביו אדמו״ר הצ״צ: קח איזה ספר שיהי׳ מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ״ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה ״מרצפת אבנים״ ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו ג״כ ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי בנימין. וישאל ]] את הוד כ״ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ״ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כ״כ הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ״ק אדמו״ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - הי׳ מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב הי׳ קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה הי׳ מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ״ק אביו הרה״ק את הסכום אשר ביקש הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספריםהאולר.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה. נוהג היה אביו למד אתו ג׳ פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה״ק הרב ברוך שלוםה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, מלמדו טעמי הנגינהכמה מטבעות כסף, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. [[אדמו"ר המהרמהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. ]] היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבותמצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. לפני הפעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[בר מצוהספירת התפארת|תפארת]] אמר לו אביו ללמוד שבתפארת אין זו פליאה".בקיץ של שנת [[משניותתר"א]] בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה כבר היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובנוכח בזמן אמירת [[ספר התניאמאמר]] באותיותיהםי חסידות של אביו הרבי.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת ידבשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. אדמוהרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ר המהרש]] בלימודו והמהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קניםנצחו. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[סופר סת"םברית מילה]] וכתבו שלו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק ב[[מגילת אסתרספירת התפארת|תפארת]] שכתב בכתב ידושבנצח.

===חתונתו===בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[קובץ:אוהל אדמור הצמח צדק ואדמור מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל אדמו"ר המהר"ש בו קבור גם אדמו"ר הצמח צדק]][[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]];נישואים ראשוניםבשנת [[תר"ז]], כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמןמלמד]]מיוחד.

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[ח' בסיון]] [[תר"חמשניות]]בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. בתוך ימי האביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[שבע ברכותכתובים]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[גן עדן העליון|היכלו הקדושרבנו הזקן]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

;נישואים שנייםשנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינאאדמו"ר המהר"ש]], אשת כ"ק חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[אדמו"ר האמצעיספר התניא]], לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאבבאותיותיהם.

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנבהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי [[סמיכה]]"אשת חבר כחברמהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! א בהרד מויטעבסק.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[הרבנית רבקהסופר סת"ם]]וכתבו היה יפה ובהיר. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מלכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[ניעזיןמגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].

החתונה התקיימה ==חתונתו=====נישואין ראשונים===בשנת [[תר"טז]]. ביום חופתו של כ, כש[[אדמו"ק ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר מהרהמהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], ציוהו אביו בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו)|חיים שניאור זלמן]].

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מהחתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר האמצעיהצמח צדק)|בעליברוך שלום שניאורסון]] יחולו , שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על ראשך! בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

בעת החתונה היה ===נישואין שניים===שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה , והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[דא"חאהרן משקלאב]].

===עסקנות ציבורית לפני הנשיאות===בשנת [[תר"ח]] נסע אדמו"ר המהר"ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת [[תריואילו עם השידוך הנ"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו"ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירושאשת חבר.

בשנת [[תריאדמו"ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"דר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[וואהליןהרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחרמאוחר יותר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על חתן טוב - הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ללמפרט מ[[מוהילובנייז'ין]]. אדמו"ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך". בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]]. ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות. ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות== בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים. בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש. בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות. בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש ]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא ]] וזאמוט.

כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], ואדמונפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש ]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחריו - אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שולייםהערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי ב[[מוצאי שבת ]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש ]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמומאדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שולייםהערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד ]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש ]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועודו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש ]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב" {{מקורהערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.

==הסתלקותולכתחילה אריבער==בשנת {{ערך מורחב|ערך=[[תרמ"בלכתחילה אריבער]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום }}[[יאדמו"ר המהר"ג בתשריש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[תרמ"גהרבי]] [[הסתלקותבעל לכתחילה אריבער,וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}{{ציטוט|הסתלק]]תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביומיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, אדמו"ר הצמח צדקאון אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.

==תמונתו=={| class="wikitable" style="float: left; text'''תרגום''' -alignהעולם (רוב האנשים) סבור: center;"|-| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|200px|תמונה משוערת של אדמו"ר המהר"שכשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, על פי מסורת משפחת גינזבורגלא להתפעל מאף דבר, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|200px|"תמונת אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר ע"י ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש.]]| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|250px|מחקר המגלה ולבצע מה היא תמונת המהר"ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]|שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}}

כיום תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא ידוע לנו מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על תמונה ודאית של הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של אדמודילוג על כל הקשיים והמכשולים. "ר המהרלכתחילה אריבער"ש:.

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמוהייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"שנדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

המושג "לכתחילה אריבער" מתייחס גם לאופן עבודת ה[[הרביתשובה]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה . בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של אדמושמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{הערה|מתוך הספר "ר המהרפארבריינגען - משפיעי חב"ש:ד מתוועדים".}}.

מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[אדמוריי"ר המהר"שצ|בעל הגאולה]]בארץ ישראל ביקורו הידוע, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר הריימהר"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר מהרהמוהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראה עוד ..את אדמו"ר מהרהמהר"ש, שכאשר לא ראה בפעם הראשונה עשיריות בשנים ובראותו את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהרהמהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטותהתעלף מיד.}}

==מספריוילדיו==*''הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].*ר'[[לקוטי תורה - תורת שמואל אברהם סנדר שניאורסון (ספרבן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].*ר''' שניאור זלמן אהרון, - מ[[מאמרהרז"א]]יו וכתבי יד.*'''רבי שלום דובער, - [[שואדמו"ר הרש"ת ב]].*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]]מאת ר'[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ'נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ'55 - 56.}}.*ר'''[[אגרות קודש מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]'''.

*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''

*[[ב' אייר (באייר#מנהגים)]] ==לקריאה נוספת==

* רות צוקר, '''[http://wwwjewish-education.shturem.netinfo/general/mehkar-grafologi/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר מוהרהמהר"ש] - רשימת מ[''', באתר חינוך יהודי*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר הרייהמהר"צ]] על שנת [[תרכש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}}* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ו]] - [[אתר שטורעם]]ד}}* הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[httphttps://wwwfiles.moshiachanash.netorg/uploads/blind2020/hebrew07/hhh15_171181.htm#5 pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net, גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}* [http[מנחם ברונפמן]], [https://www.chabadalysefer.infocom/phpmahrash1/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר מהרהמהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד] {{שמע}} - {{אינפו}}, באתר "עלי ספר"

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]