שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפי מה שידוע לי זה הסבר חסידים ולא של הרבי
==תולדות חייו==
 
===לידתו===
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'[[היום יום' ]] של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} אחד מימי ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]] אשר מכוון }} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהילים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.
===הברית===
סיפור תיאור ביום בו חלה הברית של [[אדמו"ר המהר"ש]] הינו מופלא ושמימי. ביום השמיני ללידתו ציוה ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב לשעה שתיים וה[[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,.
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהונקרא בשם זה, הרי במשפחתנו אינו שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם זהכזה, ולחש לעצמו, אולי שאולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".
===נעוריו===
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שב[[ספירת התפארת|תפארת]] אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר וב[[ספירת העומר]] יום זה מכוון לספירת [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת)
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.
בשנת [[תר"ג ]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.
[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק. בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].
==חתונתו==
;[[נישואין]] ראשונים
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה היתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו היתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.
;[[נישואין]] שניים
ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.
 
==ילדיו==
 
*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].
 
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].
 
*ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].
 
*ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]
 
*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]
 
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]
==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערת שוליים|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר [[אדמו"ר המהר"ש]] את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.
באחד מלילות שבת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===
[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.
'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}
תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער". הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש היתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].
הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של [[אדמוהמושג "ר המהרלכתחילה אריבער"ש]] מתייחס גם לאופן עבודת התשובה. בעבר התשובה היתה אכן באופן מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על הריחוק מאלוקות. מרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, לכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, צריכים להביא את הגאולה, ו"אין לנו כוח לעבודת המרירות"לכתחילה אריבערוצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'. (מתוך הספר " שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס ל[[אדמופארבריינגען - משפיעי חב"ר המהרד מתוועדים"ש]] נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]]. מומלץ לעיין שם להרחבה).
==[[הסתלקות]]ו==
[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.
==תמונתוצורת קלסתר פניו וציורו=={| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"|-| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|"תמונת תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שראה שלא ראה את הרבי מוהרמהראלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]]| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|150px|חלק ממחקר המגלה מה היא תמונת לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו"ר המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג נראית כמדוייקת]]|}, אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
כיום לא ידוע לנו #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על תמונה ודאית של ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש:.
#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חבעל פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ד]]. נאמר ש[[היו כצורת פני הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}הריי"צ.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונההדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערת שולייםהערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 השיחת יום ב'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהרדראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ש]{{תמונהג חלק א עמוד 31).}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"שוהרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
[[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו"ר המהר"ש:
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר המהרמהר]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של [[אדמו"ר הרייהמוהר"צ|כ"ק מו"ח ש...את אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר מהרהמהרהתעלף מיד. וכסיפור הידוע אודות א}} ==ילדיו== ' מזקני הזלמן אהרון, - [[חסידהרז"א]]ים שראו גם את .*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר מהרהרש"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח ב]].*ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר - נתעלףהמהר"ש)|אברהם סנדר]]. מפני שראה בו את תואר פני *ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר מהרהמהר. ולכן, בנוגע לאדמו)|מנחם מענדל]]*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמומהרהמהר- יכול להיות בענין ד)|דבורה לאה]]*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"כאילו בעל השמועה עומד כנגדור המהר" (בכללות על-כל-פניםש) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}|חיה מושקא]]
==מספריו==
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ*'''[[מאמרלקוטי תורה לג' פרשיות]]יו וכתבי יד.'''
*'''[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]'''
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]'''
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)
==ראו גם==
*[[ב' אייר (באייר#מנהגים)]]
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]
==קישורים חיצוניים==
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש] - רשימת מ[[אדמו"ר הריי"צ]] על שנת [[תרכ"ו]] - [[אתר שטורעם]]* '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] לקט הוראות מהרבי ליום בלב' אייר ] - אתר moshiach.net* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו"ר מהר"ש] {{שמע}} - {{אינפו}}*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

תפריט ניווט