29,748
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סיפור תיאור ביום בו חלה הברית של ציווה [[אדמו"הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר המהר"ש' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים וה[[הצמח צדק]] הינו מופלא ושמימיעדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.
ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]]בנתיים החסידים חיכו בדאגה, בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[רבנו הזקןצמח צדק]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוגשלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם נאנח עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני"לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר חצי שעה בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית יהיה היום" , ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדושזמן מועט יצא לברית,כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל. במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהונקרא בשם זה, הרי במשפחתנו אינו שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם זהכזה, ולחש לעצמו, אולי שאולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים ]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".
==ילדיו==
*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].
*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].
*ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].
*ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]
*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]
כיום לא ידוע לנו #ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על תמונה ודאית של ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש:.
#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חבעל פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ד]]. נאמר ש[[היו כצורת פני הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}הריי"צ.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונההדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערת שולייםהערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 השיחת יום ב'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהרדראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ש]{{תמונהג חלק א עמוד 31).}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"שוהרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
[[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו"ר המהר"ש:
רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש) (עריכה)
גרסה מ־14:14, 20 באוקטובר 2019
, 14:14, 20 באוקטובר 2019אין תקציר עריכה
{{עריכה}}
{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג [[תשרי]] [[תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה([[אדמו"רב' באייר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חבתקצ"ד]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה - [[לכתחילה אריבערי"ג בתשרי]]. [[יום הולדת|נולדתרמ"ג]] ביום ) הוא ה[[ב' באייראדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[תקצאדמו"רי חב"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי בנו של [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטשלכתחילה אריבער]] ליד ציון אביו.
==תולדות חייו==
===לידתו===
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום יום' של ב' אייר כתוב שנולד בתקצ"ג}} אחד מימי ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]] אשר מכוון }} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת ]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהילים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.
===הברית===
===נעוריו===
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר.
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר וב]] שב[[ספירת העומרהתפארת|תפארת]] יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת)אין זו פליאה".
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.
בשנת [[תר"ג ]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.
[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק. בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]].
==חתונתו==
;[[נישואין]] ראשונים
לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.
אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[ניעזין]].
החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים ]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].
ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.
==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==
==קבלת הנשיאות==
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות ]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח ]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערת שוליים|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], נפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר [[אדמו"ר המהר"ש]] את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.
באחד מלילות שבת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.
בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב" {{מקורהערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.
==לכתחילה אריבער==
הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] היתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].
==הסתלקותו[[הסתלקות]]ו==
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.
==תמונתוצורת קלסתר פניו וציורו=={| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"|-| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|"תמונת תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שראה אחיו של ר' אברהם זלצמן שלא ראה את הרבי מוהר"שאלא ככל הנראה צייר ע"פ השראה של הדמיון לרבי הריי"צ.]]| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת לא ידוע על ציור ודאיי של [[אדמו"ר המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]|}, אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר המהרמהר"ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של [[אדמו"ר הרייהמוהר"צ|כ"ק מו"ח ש...את אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר מהרהמהר"שהתעלף מיד.}}. וכסיפור הידוע אודות א ==ילדיו== *ר' מזקני הזלמן אהרון, - [[חסידהרז"א]]ים שראו גם את . *רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמוהרש"ב]]. *ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני '[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר מהרהמהר"ש)|אברהם סנדר]]. ולכן, בנוגע לאדמו *ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר מהרהמהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}|מנחם מענדל]]
*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]
==מספריו==
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו"ר מהר"ש] {{שמע}} - {{אינפו}}
*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
{{הערות שוליים}}
