שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.
אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}.
10,308

עריכות

תפריט ניווט