קטן שקידש
קטן שקידש הוא סוגיא הלכתית הנידונה בגמרא ובפוסקים, המתחלקת לשנים: 1. האם יש תוקף לקידושי קטן. 2. האם מותר לקטן לישא אשה.
בגמרא
בגמרא[1] מובא שקטן שקידש אין קידושין כלום. נחלקו הראשונים האם מותר לקטן לישא אשה וכשיגדיל יחולו הקידושין מדאורייתא. הבית יוסף[2] מביא בזה מחלוקת הראשונים, דעת הרשב"א[3] ש"אסור לעשות כן מכמה טעמים", ודעת הרא"ש [4] היא ש "קטן שהשיאו אביו לא חשיב כאילו היא בזנות אצלו אפילו היא גדולה ובת עונשין אע"ג דלא תקינו רבנן נישואין" כלומר שמותר לקטן לקדש אשה, וכן דעת רוב הראשונים, כגון בעל ההלכות גדולות[5] שכתב "והילכתא (יבמות קיב ע"ב) קטן שקידש אין קידושיו קידושין, ואם נשא אשה והוליד בנים ועדיין לא הגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד אין קידושיו קידושין ואין כתובתו כתובה, אבל בניו כשירין הן ונקראין על שמו, ואם בא להוציא אין צריך ליתן גט, ולכשיגיע לשלש עשרה ויום אחד יחזור ויקדש ויכתוב כתובה אחרת".
להלכה בשו"ע מובא[6]: "הגה - ה"ה קטן שקידש ונתגדל אצלה, צריכה גט, דודאי בעל כשהגדיל לשם קידושין (טור סי' מ"ג ותשובת הרא"ש כלל ל"ה)". ומסתימת לשונו משמע שאין איסור בדבר.
