הבדלים בין גרסאות בדף "קטגוריה:ישיבות חב"ד"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרנ"ז]], עם יסוד ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בידי האדמו"ר הרש"ב, התרחבה פעולת הרבצת התורה על ידי חב"ד. התחילה אז תקופה של התפשטות שהקיפה חוגים שונים ורבים, והעמידה לעצמה תפקידים חדשים, הנובעים מתנאי הזמן, שנשתנו שינוי יסודי. | בשנת [[תרנ"ז]], עם יסוד ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בידי האדמו"ר הרש"ב, התרחבה פעולת הרבצת התורה על ידי חב"ד. התחילה אז תקופה של התפשטות שהקיפה חוגים שונים ורבים, והעמידה לעצמה תפקידים חדשים, הנובעים מתנאי הזמן, שנשתנו שינוי יסודי. | ||
| − | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים| | + | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים|א]] |
גרסה מ־03:03, 19 במרץ 2007
ראשיתן של ישיבות חב"ד נעוצה בתחילתה של תנועת חב"ד. יוצרה, הראשון לשושלת חב"ד, אדמו"ר הזקן, כינס תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה שנהרו אליו מליטא ורייסין ויסד ישיבה בעיר מושבו - בליאזני, ברוסיה הלבנה.
ישיבה זו אורגנה יפה וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים".
בניו, נכדיו ממלאי מקומו של אדמו"ר הזקן, המשיכו במסורת של אבותיהם והחזיקו בקבוצת צעירים ואברכים שלמדו אתם תורה ובייחוד את תורת חסידות חב"ד. כך התפתחה מסורת זו בקרב כל האדמורי"ם לבית חב"ד, מאדמו"ר הזקן, בנו "אדמו"ר האמצעי", נכדו אדמו"ר הצמח צדק, ועד לנכדו אדמו"ר הרש"ב.
בימיו של אדמו"ר הרש"ב חל שנוי ומפנה חדש בשיטת הרבצת התורה של חסידות חב"ד. עד אז לא נתקיימו על ידיהם ישיבות במובן המקובל. בליובאוויטש על ידי חצר הרבי, היו קבוצות של מצוינים, יחידי סגולה, שכבר "מלאו כריסם" בש"ס ופוסקים, שמטרת לימודם בליובאוויטש הייתה השתלמות - התעלות במדרגות.
בשנת תרנ"ז, עם יסוד ישיבות "תומכי תמימים" בידי האדמו"ר הרש"ב, התרחבה פעולת הרבצת התורה על ידי חב"ד. התחילה אז תקופה של התפשטות שהקיפה חוגים שונים ורבים, והעמידה לעצמה תפקידים חדשים, הנובעים מתנאי הזמן, שנשתנו שינוי יסודי.
