שינויים

בטבורה של '''קובנה''' היא העיר קובנה עמד בית המדרש של חסידי חב"ד. היה זה מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומותהשניה בגודלה בליטא, ובו גם חדר מיוחד לשוכנת במפגש הנהרות '[[עובד|עובדים]]נמונאס' שהתפללו באריכותו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם היתה עיר הבירה של ליטא.

==חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[פורטל:נשיאי ==בקובנה התגוררו כמאה משפחות חב"דיות לפני השואה. במרכז העיר קובנה, עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית מדרש של חסידי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והיו מהם שנסעו תדיר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להסתופף בצילוובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות.  בית כנסת חב"ד, גם היה גדול ומפואר. הוא התנשא לגובה רב, והיוה מרכז לכלל החסידים בעיר. בקובנה התגוררו כמאה משפחות חב"דיות לפני השואה, ובבית הכנסת התפללו והתפללו מידי יום, חסידי חב"ד וקבוצות קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו.

בחודשי הקיץ בקיץ תש"א פלשו כוחות הצבא הגרמניים הנאצים לליטא. אלו באו בשעריה של קובנא ביום כובכ"ט בסיון תש"אנכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בעיירה סלבודקה, שבפרברי קובנה.  כוחות הרשע לא הצליחו להרתיע את חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה. אלה המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: "עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם [[תניא]]. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות".  חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו.

מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיהחסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, התבצעה בהמשיכו למסור נפשם על קיום מצוות. בספר 'פורטיםיהדות ליטא' - מצודות שנבנו סביב , מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה , על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מצד רוסיהאודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: "עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם [[תניא]]. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות". חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו.

מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מצד רוסיה. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' במר-חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'.

מלאכת ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, עד קיץ תש"ד. במהלך כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. או אז הבעירו הנאצים בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את בתי אולוסיית הגטו על יושביהם האחרוניםלמחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו הרוסים.

רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו, מתוכם נערים בודדים הצליחו להיוותר . מתוך הנערים הבודדים שנשארו בחיים, ואחד מהם הוא היה ר' [[לייב זיסמן]], חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק.