שינויים

חז"ל כותבים ביום החתונה נמחלים לחתן כל עוונותיו, וממילא - יש בידו כח רב{{הערה|בסיפורי חסידים מובא, כי האדמו"ר רבי [[מנחם מענדל מקוצק]] אמר שאילו היו החתן והכלה היו משכילים ומתעקשים לא להיכנס לחופה עד שיתגלה משיח - היו נוחלים הצלחה בוודאות, אלא שעל דרך הרוב טרודים הם בענינים אחרים.}} לברך ולאחל לחבריו וידידיו הבאים לשמוח יחד עימו בשמחת הנישואין. בשונה מטקס 'קבלת פנים' רגיל, אין החתן מקבל את פניהם של המוזמנים, כי אם המוזמנים הם אלו שמגיעים להקביל את פניו, ולבקש את ברכתו{{הערה|בספר לקוטי סיפורים (פערלוב, עמ' קלא) מסופר שהרבנית רבקה - אשתו של הרבי [[אדמו"ר המהר"ש ]] - נכנסה להתברך אצל [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר ה'צמח צדק' ]] ביום הנישואין. לאחר שאדמו"ר ה'[[צמח צדק]]' סיים לברכה, הוא ביקש ממנה לברך אותו, והיא נענתה לו באומרה "אל תהי ברכת '''כלה''' הדיוט בעיניך" (על יסוד מאמר חז"ל: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך"- [[מסכת מגילה]], דף טו).}}.

את טקס ה'קבלת פנים' נהוג לערוך בא' באחת מישיבות חב"ד. נוהג זה מבוסס על הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בחתונתו של [[הרבי שליט"א]]{{הערה|ראה שיחת ש"פ שבת פרשת וישלח תשי"ד.}}, שכל החלק הרוחני של החתונה צריך להיערך דווקא בישיבת תומכי תמימים בוורשא (למרות שסעודת החתונה עצמה היתה במקום אחר).

במהלך הטקס, חוזר החתן בעל פה [[מאמר]] חסידות, הפותח בתיבות "לכה דודי (=אהובי) לקראת כלה"{{הערה|מאמר מאת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ ]] משנת תרפ"ט. נדפס בקונטרס [[דרושי חתונה (קונטרס)|דרושי חתונה]] בשנת תשנ"ב.}}, ומבאר את התוכן הפנימי של טקס הנישואין ה[[נישואין]] על פי תורת החסידות. אחרי המאמר נוהגים שהמסובים מנגנים יחד את כל [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני רבותינו נשיאינו]]. - המאמר והניגונים משמשים כ"הזמנה" לחתונה, בה מבקשים ומזמינים מרבותינו נשיאינו שיבואו להשתתף בשמחת החתונה.

על פי הוראת הרבי{{הערה|ראה שיחת ש"פ שבת פרשת וישלח דלעיל.}} יש להקפיד להתחיל טקס זה בשעה החמישית ביום. כמו כן, המחותנים עצמם אינם טועמים מהתקרובת המוגשת לשולחן{{הערה|על פי עדות הרבי בנוגע לטקס קבלת הפנים של גיסו, בשנת תרצ"ב.}}.

עד לשנת [[תשכ"ג]], היה [[הרבי שליט"א]] נענה לבקשת החתן והכלה, ומגיע לטקס הנישואין ה[[נישואין]] בתור הרב המקדש.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, עוד לא היו אולמות רחבי ידיים בשכונת [[קראון הייטס]], ועל כן רוב החתונות התקיימו מחוץ לשכונה, באולמות שונים במנהטן. עד שנת [[תשי"ד ]] היה הרבי משתתף גם בשמחות אלו שהתקיימו מחוץ לשכונה, ומגיע אליהם באמצעות מונית.

בהזדמנויות אלו, היה הרבי מגיע מעט מוקדם יותר, ומשתתף מלבד בטקס הנישואין ה[[נישואין]] עצמו, גם בטקס ה'קבלת פנים'. בדרך כלל הרבי היה מגיע אחרי שהחתן היה מסיים לומר את המאמר חסידות, והיה מתוועד במשך שעה קצרה עד שהחתן יסיים את כיסוי פני הכלה בהינומה ויעמוד מתחת לחופה. פעמים רבות כאשר היה החתן מתעכב בכוונה תחילהבהכנותיו, על מנת היה הרבי נושא שיחה נוספת, כך שהסדר נהיה שהחתן מתעכב בכדי לזכות את החסידים בכך שהרבי יתוועד איתם זמן ארוך יותרבשיחה נוספת{{הערה|1="קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 7.}}.

כאשר הרבי היה מסיים להתוועד, הוא היה יוצא בראש כל המוזמנים אל עבר החופה, כשכולם מתלווים מלאחריואל מקום החופה.

יש לציין, כי למרות הקפדתו של הרבי שלא לצאת אל מחוץ לגבולות שכונת [[קראון הייטס]],] היו אלו ההזדמנויות היחידות ה[[יחידות]] בהם יצא הרבי אל מחוץ לשכונה פעם אחר פעם (מלבד יציאות בודדות ונדירות, בהם נסע לבקר במחנה קעמפ 'גן ישראל').

בין החתנים שזכו עשרה חתנים בלבד זכו להשתתפות הרבי במעמד ה'קבלת פנים' שלהם: הרב [[יהודה לייב פוזנר]], הרב [[שלום דובער פופק]], הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש (הירש'ל) חיטריק]], הרב [[שמעון אהרון סימפסון]], הרב [[שלום דובער גולדשמיד]], ד"ר [[אברהם אבא זליגסון]], הרב [[משה פסח גולדמאן]], הרב [[מרדכי דובינסקי]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[בן ציון בנימין אלטוהיזאלטהויז]]{{הערה|1="קבלת פנים" בהוצאת קה"ת, עמוד 5.}}.

{{אירועים יהודיים}}[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:מושגים כללייםחתונה]]