שינויים

הרבי שלל את שני שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (ע"פ על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}, ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר . . שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}.

בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר [[מאמר חסידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס למלחמה: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה . . אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים ]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את האהבה ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]] והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}

[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרמטכסגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ל משה לוי בר]], אחרי ה'[[יחידות]]' בחדרו של ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]בכ' אדר א' [[תשד"מ]] ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר העניק הרבי לרב נבון [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץבגרנדה על ידי ה'צפלין הרב [[יעקב גולדשטיין]], בו הופיע סמל צהצבא ארה"ל ב לצד סמל [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf תצלום ספר התניא וסיפור הפגישה בקובץ 'קער א וועלט' עמוד 28].}}. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.

כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.

{{ערך מורחב|ערך=[[מצויני מצוייני צה"ל]]}}

הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ל[[צדקה]] ולברכה.

מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחיםלמתכונתו הנוכחית, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[שמואל קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://wold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.

הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}, אך הוא התבטל בשנת [[תשע"ד]], ובשנת [[תשע"ו]] נחתם הסכם חדש עם חלק מהישיבות החב"דיות{{הערה|[[תומכי תמימים קרית גת]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בעוד ראשי הישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]] לא הצטרפו באופן רשמי להסכם (אך בחורי הישיבות עצמם יכולים להצטרף אליו באופן עצמאי).}} בתיווכו והשתדלותו של הרב [[אליעזר וילשאנסקי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E/ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה"ל מדבר על הכל] {{אינפו}} י"ז באב תשע"ו}}, במסגרתו יכולים הבחורים לנסוע ל'[[קבוצה]]' תמורת ויתור על מעמד בן ישיבה והתחייבות לחזור לארץ בסיום שנת לימודים אחת ולהתגייס עד גיל 26. בתחילה יצאו משפיעים ורבנים נגד ההסכם המתגבש{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90/ קול קורא נגד ההסכם] {{אינפו}} ז׳ אב תשע"ו}}, אך לאחר שהתפרסם גילוי דעת של [[בית דין רבני חב"ד]] בעד ההסכם{{הערה|במכתב הנושא את תאריך ז' [[מנחם אב ]] תשע"ו, בראשו נכתב: "הננו להבהיר בזאת כי הסכם ראשי הישיבות עם צה"ל הובא בפנינו וקיבל את הסכמתנו".}} והתפרסם ראיון נרחב עם ראשי הישיבות בו הבהירו את עמדתם{{הערה|1=[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C/ סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל] {{אינפו}} ט"ו אב תשע"ו}}, שככה ההתנגדות להסכם. ==מי שברך לחיילי צה"ל==למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה"ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב"ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך ורבים מהחתומים על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}. הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב"ד נתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב"ד אינם אומרים 'מי שברךקול קורא' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}חזרו בהם מחתימתם.

===הדפסת התניא בבסיסי צה"ל===בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] העביר הרבי הודעה לרב [[שלמה מיידנצ'יק]] להדפיס ספרי תניאוסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית. למשימת ההדפסה הצטרף גם המזכיר הרב [[ניסן מינדל]]. כאשר הגיעה חוליית ההדפסה לפאיד, פגשה באלוף [[אריאל שרון]] שנתן את אישורו וגיבויו המלא לפעולת ההדפסה, ופתח בפניהם את כל הדלתות. התניא הודפס בשתי מהדורות במרכז בסיס האספקה, ועם סיום ההדפסה חולק לחיילים בסיוע תלמידים מ[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|לפרטים נוספים, ראו 'המיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, עמודים 115-116.}}. כאשר יצא הרבי ב[[מבצע הדפסת התניא]] יזמו חסידי חב"ד הדפסות של הספר בכל מקום אפשרי, כולל מחנות צה"ל השונים, והסתובבו עם מכונת דפוס ניידת אף בבסיסים נידחים על מנת לבצע את הוראתו של הרבי{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל===: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}. בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. בהמשך לכך הרבי גם התבטא שזה שיכלו להדפיס שם את התניא "הרי זה משום שאנשי 'צבא הגנה לישראל' עשו את ההכנה לדבר וסייעו בהדפסת ספר התניא. . ומובן שפעולה זו של הדפסת ספר התניא במקומות אלו ענינה הפצת המעינות חוצה בפועל ממש, כולל - לימוד בספר התניא עם אנשי 'צה"ל'..."{{להשליםהערה|פסקה1=כןתיאור הדפסות התניא בבסיסי צה"ל בתור קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf 'קער א וועלט היינט']''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}}}.

ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ז]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר [[האבות ]] [[חברון]].

[[קטגוריה:מדינת ישראלוהמוסד הציוני]]