שינויים

''''פתח אליהו'''' הוא כינויו של קטע זוהר המצוי בתחילת ההקדמה השניה של [[תיקוני זוהר]], הפותח במילים אלו. בקטע זה פותח אליהו לפני [[רבי שמעון בר יוחאי ]] וחבורתו, ואומר דברי שבח לפני הקדוש ברוך הוא.

על פי נוסח עדות המזרח נאמר 'פתח אליהו' בכל יום לפני [[תפילת שחרית ]] ותפילת מנחה. על פי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נאמר 'פתח אליהו' לפני [[מנחה ]] של יום שישי בלבד.

ב'פתח אליהו' נידונו עניינים עיקריים ביסודות הקבלה, ורבו הפירושים על קטע זה. [[אדמו"ר הזקן]] אמר מאמרים הפותחים ב[[דיבור המתחיל]] 'פתח אליהו', ואחד מהם נדפס ב[[סידור עם דא"ח]].

מבואר ב[[חסידות ]] כי בדרך כלל נחלקו שלושת המאמרים שבפתח אליהו על דרך שלושת הדרגות [[עקודים נקודים וברודיםברודים]] שהוא בכללות ענין של [[נקודה ספירה פרצוף]] או [[נקודה קו שטח]].

שבמאמר הראשון דיבר בבחינת ה[[תיקון]] של [[עולם הברודים]] בהתלבשות האורות בכלים דוקא שהוא ציור אדם כענין [[רמ"ח איברים דמלכא]], וזהו [[ספירת החסד|חסד ]] דרועא כו' עד חכ' מוחא אור בכלי דוקא כו' ועל כן הזכיר חו"ב וכתר לבסוף כנ"ל.

ובמאמר השני מ"ש אנת הוא עה"ע כו' מדבר בחי' בחינת ה[[קו וחוט]] שנקרא [[קו המדה]] כנ"ל דאשקי לאילנא בתוס' אורות ומוחין כו' ובמדה ומשקל דכל יח"ע בעילאי ותתאי כו' ושהוא ממלא כל שמהן כו'

במאמר השלישי אנת חכים כו' מדבר בבחי' בבחינת העקודים בכללו' זהו בחי' הרשימו בחינת ה[[רשימו]] דנקודה שנשאר אחר הצמצום הראשון שלפני הקו"ח הנק' הנקרא קו כו' וכמו בחי' בחינת הנקודה שאין בה גם בחי' בחינת המשכה כללית וכ"ש וכל שכן פרטות כלל רק כלול בה בבחי' בבחינת ההעלם כל הע"ס שהן בהעלם בעצמות א"ס הנק' ב[[עצמות ומהות|עצמות]] אין סוף הנקרא ע"ס הגנוזות בעצמות ב[[עצמות ומהות|עצמות]] כשלהבת הקשורה בגחלת כנ"ל שאינו עדיין בבחי' בבחינת מקור המשכות האורות דע"ס מן ההעלם לגילוי כלל וזהו שא' אנת הוא חכים פי' פירוש אנת ממש שהוא [[עצמות ומהות|עצמות ]] המאציל ולא הזכיר כאן בשם עה"ע סה"ס דאשקי כו' (ולא הזכיר כאן לבחי' לבחינת כתר כי זהו בחי' בחינת הנקודה שכלול בה בהעלם חו"ב ומדות כו' שהוא כלי א' שעקודים בה הכל)